אז ככה אני אספר בקצרה לאחרונה אני ואמא שלי לא מסתדרות אני שק העצבים שלה היא שק העצבים שלי במה זה מתבטא ?
אני יכולה ביום בהיר אחד ללכת ופתאום אמא שלי מה זה הבגדים האלה ? למה את נראת ככה ? סתם לא כי התחלנו שיחה. אני יכולה לשבת ללמוד פתאום היא תתפרץ לחדר בצרחות של מה את עושה כל היום וכו'
אני אגיד פייר שתקתי הרבה שנים בשנתיים האחרונות קורונה וכאלה התבגרתי גם אני התחלתי להתפוצץ מודה באשמה קשה לי לסתום כשאני שומעת קללות זה מחזיר אותי לרגעים לא מגניבים בחיים שבהם שתקתי.
לקחתי החלטה לא לדבר איתה זה קשר מוגלתי לא כיפי לא כיף לאבא לא כיף לאחים שלי אני משתדלת כמה שפחות ליצור איתה קשר או מגע. זה פוגע ? כן אבל זה מאוד פוגע בי כשאנחנו כן בקשר . אבא שלי אתמול הסביר לי שגם אם היא עצבנית לך אין בעיות בחיים לה יש יותר את לא יכולה לנתק קשר מעשים יותר חשוב ממילים.
ויכול להיות שלי אין 3 ילדים אני לא מפרנסת כמוהה יש לה קושי גדול על הכתפיים אבל לא הגיוני שהיחידה במשפחה שתספוג את הקושי הזה תהיה אני . אני גם בדיכאון ענק כבר חמש שנים וכששאלתי אותם תגידו אתם לא שמים לב שאני בדיכאון ? שאני צריכה טיפול ? הם ענו שכן אבל לא צריך טיפול. דיכאון לא מפסיק אם לא מטפלים בו , ואמא שלי נראת על סף שבירה לקלל את הבת שלה 1000 פעם ביום זה לא נקרא טיפול.
זה מרגיש כמו מלחמה רק שלי יש את עצמי לה יש את סבא סבתא אבא צד ענק שתומך בה ומת שאמות או אצא מהבית.
לפני שבוע רציתי לצאת מהבית היה לי איפה לישון הכנתי הכל המטרה הייתה לצאת ולא לחזור . פתאום היא חוסמת לי את הדלת בטענה שהם צריכים אותי. אז גם מה לפגוע בי וגם להחזיק בי ? אין לזה מושג אחר חוץ מכלא.
היא מעולם לא באמת הרימה יד אבל לא נעים לחיות ככה בבית באמת גם כשאני בבית בחדר אחד לבד והיא לצערי עובדת מהבית בגלל הקורונה החרא הזאת זה מרגיש לא נעים.
בקיצור אשמח לעצה לדבר איתה לא עוזר אין לה דרך להגיב נורמלי למילים כמו אולי את צריכה עזרה ? אולי תלכי לפסיכולוג . כי היא מגיבה כמו פסיכית וזה מוציא ממני פסיכית.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות