טוב אתחיל מזה שחשבתי רבות ביני לבין עצמי אם אני צודקת בתחושות שלי או שאני סתם מגזימה ו״מחפשת״ את הבן זוג שלי , ואשמח לדעתכם. אני ובן זוגי בקשר שנתיים כבר וגרים ביחד … הזוגיות שלנו התחילה בשיא הקורונה ולכן רוב הבילויים המשותפים היו מול הטלוויזיה בבית שלו .. והנה נגמרה לה הקורונה אבל לא השגרה מה שנקרא.
אני אתחיל מזה שאם אני יוזמת יציאה הוא יזרום איתי ונצא …ולפעמים גם לא .. אבל אם אני לא יוזמת בכלל יעברו גם חודשיים ולא יחסר לו שאין לנו שום בילוי משותף ביחד מלבד לשבת מול הטלוויזיה או סקס .. וללכת לישון. ניסיתי קצת לדבר איתו שגם יזום והוא אומר שאני צודקת ולא קורה שום דבר . אני מצפה לפחות למשהו משותף פעם בשבועיים שלוש משהו קצת לשבור את השגרה המייגעת הזאת ,אני קונה לנו כרטיסים לסרט , לסנדאפ , לצאת למסעדה אני מזמינה את המקום , לנסוע לחופשה אני מזמינה (ויוזמת) וכמובן שאנחנו מתחלקים בתשלום או אפילו רק אני משלמת וחלילה לא נופל עליו שום דבר ,אבל אני מרגישה כבר מיואשת וכבר אין לי חשק כי ראבק למה לבן אדם לא חשוב קצת לרענן את הזוגיות שלנו ? למה לא אכפת לו להתקע רק מול הטלוויזיה כל היום בלי רצון לרענון שגרה ולבילוי משותף ? יש גם פעמים שאנחנו יוצאים והוא כבר מפהק לי בפרצוף ומת לחזור לישון וזה מוריד לי את כל החשק עוד מלפני שיצאנו הבלגתי עד עכשיו אבל אני מתחילה להרגיש שזה פשוט מוריד לי כבר מהבן אדם מהזוגיות הזאתי חושבת על זה שאם עכשיו שאנחנו צעירים בני 25(!!) לא אכפת לו לרענן את הזוגיות ולשבור איכשהו שגרה מה יהיה בהמשך ? עם חיי נישואין וילדים ? יש מה לעשות לדעתכם או לשקול אם להמשיך את הזוגיות הזאתי ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות