בשנה האחרונה התרחקתי מאוד מהרבה אנשים. התחילו להיות לי חרדות חברתיות אחרי שכמה חברים הפסיקו להזמין אותי לבילויים כי אני "חנון מעצבן ומתוח". בחיים שלי לא אמרתי להם מה לעשות או לא לעשות. אבל הצבתי לעצמי גבולות. לא הסכמתי לשתות או לעשן. אבל לא היה לי בעיה להיות איתם. פעם הם גנבו בקבוקי שתייה מהחנות שהיינו בה וסירבתי לעשות את זה גם.
אז אוליי תגידו לי שאני לא עם החברים הנכונים. אבל זה לא נכון! הם מי שהיו איתי מאז שהייתי קטן, ונכון אולי כל העניין של האלכוהול נשמע רע אבל סך הכל כולם ילדים טובים שנכנעים בעיקר ללחץ החברתי שלהם. שלמזלי (או לא - לפי המצב כרגע) אני אחד שלא מושפע ממנו כמעט
וחוץ מזה - כבר אין לי אופציה אחרת. כולם כבר הסתגרו בחבורות שלהם ולי יצא שם של חנון מעצבן אז בכלל...
מתחילת החופש לא הציעו לי לבוא לשום בילוי. בזמן שאני רואה אחרים נהנים מהחופש אני לא עושה כלום. למזלי אני יודע איך לנהל את הזמן הפנוי שלי ואני מצליח לדחוף הרבה מאוד דברים ככה שלפחות לא משעמם לי - אבל אני מרגיש שאני מוצא פתרון רע לבעיה. מקור הבעיה שבגללה יש לי זמן פנוי זה שאין לי חברים. ואני מניח שמי כאן שהתנסה בזה יודע שזו תחושה נוראה, לדעת שאתה לא רצוי חברתית... וזה מבאס, ונאחס.
ואולי זו בכלל הטעות שלי? אולי בגלל זה אני כל כך נדחק חברתית כי במקום להתגמש אל אחרים אני נשאר ניצב אל העקרונות שלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות