היי,
אני אלה, בת 22 והתחלתי לצאת עם מישהו שגדול ממני בעשור. אנחנו נראלי מתאימים, ולא הכרנו בשידוך. עם כל זאת, קשה לי שהוא לא צעיר. אני דתיה, אז המשפחה יותר תשים דגש על הגיל ותרים גבה. הוא נראה ממש טוב, אבל כן קצת רואים שהוא גדול. יש לי ידידים ויש כאלה שהם יותר מצחיקים אותי ממנו, אולי כי הוא מדור אחר, אבל הוא נסיך! יש בו את כל המעלות שחיפשתי הן ברמה הדתית והן ברמה השכלית. אבל, עדייי מדירה שינה מעיני וחוששת כי אני הולכת נגד הנורמה. וזה מלחית אותי. ויש לי אנשיח מהסביבה הקרובה שאומריח לי לרדת מזה. אני נראית טוב, ואני אוכל למצוא בחור צעיר יותר, אבל יצאתי עם כל כל הרבה דפוקים (שחיו על עצמם, שהשיח איתם היה כל כל בוגר, שהרמה הדתית שלהם לא הייתה בכיוון בכלל, שהם עדיין ילדים גם אם הם היו 25+ ) שמרגיש לי סוף סוף בטחון במערכת יחסים. חרף זאת, אני רואה את חברית שלי עם חברים צעירים ממנו בהרבה, ורואים את זה חיצונית. מצד שני, אני יודעת שהם לא מתאימיח לי, ואני מאוד בוגרת בנפש. יש בו את כל החבילה אבל החששות לא עוזבות אותי. ההוריח כמובן מעדיפים שאני יעזוב אותו, ומילה שלהם מאוד חשובה לי. מה לעשות.. מפחדת להמשיך איתו. זה פוגע לי בלימודים ובשעות שינה:( (אני גם לא רוצה לאבד. אותו, הוא מיוחד ונאה בעיני, ומפחדת שלא אמצא אחד כזה, אבל שוב, הפחדים לא עוזבים אותי).
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות