היי
יש לי חבר שנה ואנחנו גרים ביחד, בעיר שאנחנו חיים בה בגלל המרחק (5-6 שעות) אני מאוד התנתקתי מהכל, משפחה, חברים, אנשים קרובים..
אין לי פה כל-כך חברות ובעבודה זה אוכלוסייה מאוד מבוגרת.
וגם בעניין הכסף לא מוצאת את עצמי פה, אני מרוויחה משכורות של 2000 שקל בחודש ועברתי מלא עבודות ולא מוצאת את עצמי בשום מקום..
לעומת זאת הוא מאוד מצליח פה ועושה משכורת ממש ממש טובה והוא מרגיש שטוב לו.
אני כבר שנה פה וסובלת מדיכאון (מאובחן)
יש לי מקצועות שלמדתי כל החיים שלי ואם אני עוברת מפה אני יכולה לממש את זה ולעשות סכומי כסף מטורפים וגם להיות קרובה לאנשים שלי.
כל השנה הזאת אמרתי לו שאני לא רואה את עצמי ממשיכה פה עוד שנה והוא נתן לי תקווה שבסוף השנה הזאת נעזוב. לא הייתי נעולה על איזור העיקר לא פה פשוט. הוא אמר כל הזמן הזה גם כמה שלא טוב לו פה ושהוא רחוק מהמשפחה מאוד, הגענו לסוף החוזה לאחר שיחה עם המשפחה שלו שאמרו לו שלא יעזוב את העיר ואם אני רוצה שאני יעזוב אבל הוא לא הוא החליט להישאר וגם המשפחה שלו עוברת לפה בקרוב אז זה מעולה בשבילו.. הסברתי לו שקשה לי פה והמצב שלי רק מדרדר בעיר הזאת ואני כל-כך מרגישה לבד וכבר שנה שלא קניתי לעצמי בגד אפילו כי המצב הכלכלי שלי גרוע פה.. וגם שאין לי חברים וחיים חוץ מבית עבודה..
הוא לא כל-כך התייחס למה שאמרתי והמשיך להגיד שטוב לו ואם הזוגיות הזאת חשובה לי אני צריכה להישאר. אבל אני תקועה במקום ועם כל השמחה שהוא הולך ומתפתח אני לא מתקדמת ורק הולכת אחורה ולאף אחד לא אכפת מהמטרות שלי.
מה הייתם עושים?איי אצא ממש אגואיסטית אם אעזוב?
נ.ב אני גם לא מוצאת את הכוח לקום וללכת אני מאוד אוהבת אותו:(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות