אז ככה אהיה קצר ומצטער שהפוסט לא הכי מסודר, אני בן 30 נשוי פלוס אחד (בן שנה וחצי).
אני ואישתי כבר 4 שנים נשואים לפני עוד 3 שנים בזוגיות.
בתחילת הקשר הזוגי והנישואים גם היחס אחד כלפי השניה היה טוב מאד.
לאישתי(28) יש קטע כזה שלקרובים שלה היא ממש מגעילה וחסרת סלבנות ומפגינה חוסר כבוד בעליל לעומת זאת לסביבה היא תהיה ממש נחמדה וסבלנית בטירוף משמע הסביבה מציירת אותה כאישה מאד נחמדה.
בכל אופן לאחרונה היא מתחילה להפגין אלי חוסר כבוד מספיק וחשבתי אחרת כמוה אז מתבטא בצעקות תוקפניות, חוסר כבוד וכל מיני אמרות ש"בוא נפרד" למה אתה צריך אותי וכו'.
לאחרונה היא גם התחילה להיות חסרת סבלנות לבן הקטן שלנו ומצפה ממנו להתנהג כאילו ילד בוגר וכל "טעות" שהוא עושה היא עצבנית ולא נחמדה אליו.
בהתחלה היא היא הייתה האמא הכי מושלמת שיש השקיעה בו רבות, הייתה סבלנית לכל דבר שעשה.
עכשיו בעניין הזוגיות הכי בא לי לסיים את זה אני באמת סופג וסופג אני אדם מאד דעתן ושיש לו מה לומר אבל אני תמיד תמיד כיבדת את אישתי בחיים לא קיללתי או אפילו אמרתי מילה לא טובה כלפיה אפילו תסתמי לא אומר לה שהיא אומרת לי את זה באהלן אהלן ושאני מבקש שהיא תתנצל כי נפגעתי זה ממש לא מזיז לה משלימים אחרי שאני מבקש סליחה כי אין לי כוח כבר לריב ,בכלל בניהול משק הבית אני פשוט לבד היא מצדה יכולה לחיות בבית מבולגן ומלוכלך וזה ממש לא מזיז לה ואני מעבודה ישר מתעסק בכל נושא הניקיון וכו' גם כדי שיהיה נעים בבית וגם לא רוצה שהבן שלי יחיה בבית כזה בהתחלה הייתי מעיר לה וזה היה מקור לריבים והיום אני פשוט לא מעיר מסדר ומנקה מה שאני יכול, אני לא מביא חברים לבית היום כי אני מתבייש מהחוסר חדר זה משו שאני לא אם החלטתי להביא זה אומר שאני צריך לעשות ניקיון פסח לפני וזה סתם מבאס.
אני לא אעזוב את הבית כי הבן שלי מאד חשוב לי ואני רוצה להיות שם בשבילו ולדאוג שלא יחסר לו שום דבר ושתמיד יהיה מישו בשבילו שהוא יצטרך.
אני ממש אובד עצות זה לא הזוגיות שלה ציפתי אני הבן הכי משפחתי שיש והמשפחה בשבילי לפני הכל.
מה יכול לעשות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות