אני והבן זוג יחד 6 שנים, מגיל 18 בערך
בשנה האחרונה התעוררו הרבה פערים בנינו וזה מרגיש לי שנפתחה תהום ביני לבינו.
אני אתחיל מהטוב- יש לי בן זוג מקסים שתמיד ידאג להכל ויהיה שם לא משנה מה. אדם ישר וטוב לב.
אבל- אני מרגישה כאילו אני הגבר בקשר, אני צריכה להחליט הכל, אני המילה האחרונה, השיח בנינו מאוד דל וחסר תוכן והוא לא מאתגר אותי אינטלקטואלית בשום צורה וזה מתחיל להפריע לי כי בסוף החברות בנינו חשובה יותר מכל דבר אחר בקשר.
דיברתי איתו על הכל, אני מאוד פתוחה איתו
אבל זה האופי שלו. וכמה שאנחנו מתאמצים יחד לשפר ולשנות זה תמיד חוזר לנקודת המוצא.
השיא הגיע בשבועות האחרונים שהוא התחיל לפתע לסבול מהתקפי חרדה, אני ממש מנסה להיות שם עבורו אבל אני לא פסיכולוגית ולא מטפלת מוסמכת והמצב של ההתקפים שלו לא משתפר וזה גורם לנו לאבד זמן יחד, גורם לו לא לתפקד בעבודה או להגיע הביתה ופשוט להיזרק על המיטה
וגורם לזוגיות שלנו לדעוך עוד יותר.
הוא התחיל טיפול ואני מאוד תומכת בו אבל יחד עם זאת לראשונה בחיי החלו להתעורר בי ספקות לגבי הקשר בנינו
האם הוא נכון עבורי?
מבקשת עצה מנקודת מבט נייטראלית
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות