אני וחברה שלי הכרנו והתחלנו לצאת כשידעתי שיש לה כלב
אין לי יותר מדי בעיה עם כלבים באופן כללי כל עוד הם לא תוקפניים או משהו כזה אז לא הפריע לי
כשעברנו לגור ביחד והכרתי אותו יותר טוב הבנתי כמה הוא בלתי נסבל
הוא נובח בלי סוף על כל שטות אפשרית, מתעצבן ונלחץ מכל שטות אפשרית, מנשיר בטירוף כל ימות השנה ועוקב אחריי לכל מקום בבית בצורה שכבר סופר מעיקה
עם כל זה יכולתי איכשהו להתמודד, אבל יוצא שהרבה פעמים חברה שלי מבקשת שאני אוציא אותו, בין אם כי היא לא מרגישה כל כך טוב, בין אם היא לא מספיקה בגלל עבודה ובין אם פשוט כי אין לה כל כך כוח או שהיא עייפה מדי
מיותר להגיד שכל אותן פעמים זה הדבר האחרון שבא לי לעשות, בכללי אין לי כוח וגם זה שזה טיול איתו מעיק לי, לחכות שיוציא כל מה שהוא צריך והכל
ברור שאני לא יכול פשוט להגיד לה לא, כי אני אוהב אותה ורוצה להקל עליה. אבל אני פשוט שונא שונא שונא! לצאת איתו. זו אחת הסיבות שלא רציתי כלב כדי שלא יהיה לי את הצורך לצאת מתי שלא בא לי ועכשיו זה בא לי מכיוון אחר
אני מנסה להגיד לעצמי שאני מעדיף לצאת איתו ולהישאר עם החברה המדהימה שלי אבל זה באמת כבר מעיק ברמה שכשהיא מבקשת אני נכנס לעצבים וממש מתבאס עליה כבר כי זה לא כלב שלי ולא צריכה להיות אחריות שלי ובאיזשהו מקום אני שואל את עצמי מה היא הייתה עושה אם לא הייתי איתה ואולי שתמצא פתרון כמו שהייתה מוצאת אם היא הייתה גרה לבד והכל אבל זה לא באמת מציאותי אז אני לא יודע איך להתמודד
אשמח לעצות למי שיש
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות