שלום לכולם אני בת 18 אני והבן זוג שלי ארבע חודשים ביחד יש לציין שזה הקשר הראשון שלי אף פעם לא נתתי לעצמי להפתח אני באה מבית שלא מראה אהבה ספציפית לי ממשפחה שאני לא מצליחה להסתדר איתם ולפעמים חושבת אולי הבעיה בי מילדות מאוד רע לי בבית והמשפחה המורחבת שלי לא כל כך הייתי קשורה אליהם היום המצב אחרת קצת יותר לטובהאני מרגישה שהמקום הבטוח והיציב היחידי שלי בחיים זה הבן זוג שלי הוא שמראה לי שהוא אוהב אותי במעשים ולא רק במילים שמחכה לראות אותי שמתעניין בי כמו שאף אחד לא מתעניין ובאמת שם בשבילי בניגוד לכל הסביבה שלי משפחה על חברות לא מצליחה לסמוך אני מפחדת שהמקום היציב והאוהב הזה יגרום לי לפתח בו תלות מפחדת שאם נפרד לא יהיה לי אף אחד בחייםהוא היחיד שאני מרגישה שאוהב אותי למרות שבוודאות יודעת שגם המשפחה אמא אבא וכו אבל הם לא מראים לי את זה ביומיום ולמען האמת עושים לי המון רעאני לא צדיקה ולא טלית שכולה תכלת בבית בשונה מבחוץ אני מאוד כעסנית המשפחה שלי היחידים שיכולים להוציא אותי מהכלים כשבכללי כבן אדם אני מאוד רגועה וסבלנית חבר שלי תמיד מבין אותי או מנסה כמה שהוא יכול אני מרגישה שהוא הכתף תומכת היחידה שיש לי בחיים הקשר שלנו מאוד בריא אבל אני מפחדת שעקב המצב המשפחתי שלי אהפוך לרעילה למשל היום רבתי עם אבא שלי וכל מה שרציתי זה לברוח לחבר שלי ואני מפחדת מזה לגבי פסיכולוגית היו לי כמה מפגשים ועוד לא הספקנו לדבר על זה אלא על דברים אחרים שמפריעים לי ןבשבוע הבא מתחילה פגישה עם פסיכולגית חדשה בתקווה שאדבר איתה גם על זהאשמח לדעתכם בעניין
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות