שלום לכולם,
אני ממש עצובה ובא לי לפרוק והייתי שמחה לעצותכם מה הייתם עושים במקומי.
מאז תחילת המלחמה בעלי נמצא שם ועושה את תפקידו ומציל את המדינה. הוא כן יצא פה ושם אבל זה מעט מאוד ביחס לאחרים שיצאו פעם בשבוע או יותר בסופשים
ובעקבות כך אני מתחזקת את הבית אם זה בניקיון, בישול, קניות, תיקונים אם צריך וכמובן טיפול ואילוף הכלבה שלנו וכמובן גם עובדת. את כל ההוצאות והתשלומים וכל מה שמסביב אני מבצעת ובעלי מאוד חסר לי ואני מאוד בודדה. הוא יודע כמה אני עובדת קשה ומאוד מחזק אותי מרחוק, אבל בינינו זה לא אותו דבר וזה מאוד קשה, מאוד חסרה לי הזוגיות וכשמגיע סופש בעיקר כמו עכשיו הבדידות, הלבד, העצבות מאוד עולים ומדכאים אותי
אני מנסה להפגש עם חברים ולשמור על שפיות אבל 90 אחוז מהפעמים הם עסוקים בעניינים שלהם או שלא נפגשים מכל סיבה אחרת שאין לי מושג מה היא או סדרי עדיפויות כלשהם.
זה מאוד מתסכל וזה גורם לי להרגיש עוד יותר בודדה ושלאף אחד לא אכפת ממני. נמאס לי לפגוש את המשפחה כל הזמן כי מה שקורה שאני בלופ שבועי על בסיס יומי של עבודה בית משפחה והכלבה. לא יצאתי כבר חודשיים לשום מקום כל הזמן בבית וממש רע לי
אני לא יודעת מה לעשות, חשבתי שהמלחמה תסתיים מהר אבל אני ממש מפחדת שזה יקח שנה והניתוק החברתי שלי יתגבר
אני כבר לא יודעת מה זה לחיות עם בן זוג ולפגוש חברים ולאפות ולבלות ולחיות חיים נורמליים חוץ מלפגוש אנשים בעבודה, זה כבר מרגיש יותר מלחימה של מחודשיים ואיבדתי את תחושת הזמן שלי, הזמן תקוע ובא לי לבכות כי אני מתפרקת, אני חוששת שלא יהיה לי יותר במה להיאחז ושאשאר בודדה לנצח
מה הייתם עושים במקומי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025