אני כבן 50 תושב גבעתיים בפרק ב' נשוי 5 שנים
אין לנו ילד משותף.
יש לה שני ילדים מתבגרים בן ובת שאוהבים אותי
ולי יש שני בנים שאוהבים אותה
אנחנו רגע לפני גירושין.
אני אוהב אותה מאוד למרות שהתקשורת ביננו מאוד בעייתית,אין לנו יכולת לדבר אחד עם השני בלי כעסים
אני מאוד מעוניין לדבר בשקט,אך היא אוגרת ומתפוצצת ושואבת את שנינו לשיח צעקני,וזה ממש מבאס ומרחיק.רצינו טיפול זוגי,התחלתי ללכת לטיפול והיא לא שיתפה כל כך פעולה.היא אדם טוב אבל עם מבנה אישיות בעייתי ביותר,,בקיצור רגע האמת מגיע ואני ממש בדילמה..אני רוצה אותה בכל נשמתי ולא רוצה להפסיד אותה,למרות שעכשיו שקט לי ורגוע לי
אבל הלב,אוי הלב לא מוותר וכל הזמן חושב עליה.
אבל ההגיון יודע שגם אם נחזור,אז נחזור שוב לאטתו מקום,בלי שכל אחד ילך לטיפול כדי ללמוד לנשום ולא לכעוס לפעמים להכיל גם כשטועים..
הכל בסדר...לא צריך מלחמת עולם על כל ויכוח
זה מתיש את הגוף והנשמה..
אני בבאסה והרהורים
אני די בררן ולא מתחבר לכל סגנון של אישה
מפחד שיהיה לי קשה להכיר מישהי מתאימה לי.
אני מציין שאני מאוד דואג איכפתי ועוזר לבת זוג
בקיצור,אני יושב וחושב מה נכון ומה לא נכון?
הפחד מהעתיד והלבד
די משתקים אותי וגונבים ממני כוחות ואנרגיה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות