שלום,
אני בת 32 הכרתי גבר בין 34 גרוש + 1 ,
בתחילת הקשר הוא ציין שהוא עדיין לא בשל לזוגיות רצינית ,ואני שבכלל לא "נדלקתי" עליו - קיבלתי את זה בצורה קלילה ומובנת ,
מאחר והוא לא היה ניראה לי ה"טעם" שלי כל כך אז לא ציפיתי שמצב יוביל לאן שהוביל .....
הזמן עבר מהר ועשה את שלו , עברה כמעט שנה ... התאהבנו ,נקשרנו,יש בנינו כימיה ותקשורת מעולם , מצאנו המון דברים שמשותפים לנו , וכייף לנו ביחד ברמה שבכל פעם שאנחנו מתראים
הזמן עובר בשנייה וזה אף פעם לא מספיק לנו - ממש הרגשה של להיות בעננים והלב יוצא החוצה מאהבה ,
אנחנו מדברים כל יום כמה פעמים,יוצאים ביחד ואם הוא יוצא עם חברים הוא תמיד בא אליי אחרי!
הכרנו את המשפחה/החברים אחד של השני , ישנתי אצלו והוא אצלי - ממש כמו זוג לכל דבר!
הוא מחכה רק לחבק אותי וכל הזמן שהוא איתי הוא אומר לי שממש כייף לו איתי והוא אוהב להיות איתי ושהנוכחות שלי בחיים שלו מרגיעה אותו ועושה לו טוב.
אז הכל טוב ויפה, ולא , לא מפריע לי שהוא גרוש - אני לא שוללת וגם לא זה שיש לו ילד חמוד,
העניין הוא שלפניי חודש זרקתי לו יציאה על המצב בינינו כדי לראות שהציפיות מתואמות ואז הוא אמר לי :
"אני אוהב אותך " , "כייף לי וטוב לי איתך " , " את חשובה ויקרה לי " אבל אני עדיין לא מרגיש שאני בנוי כרגע לזוגיות ( למרות שהוא מתנהל איתי בדרך של זוגיות ).
זה היה לפניי חודש ואני חשבתי שתהייה לי סבלנות בשבילו ,העניין שהוא שכרגע ההרגשה והמחשבה שלי השתנתה , אין לי כבר סבלנות לחכות עד שיחליט להגדיר אותנו כזוג ,אני מאוד רוצה אותו כבן זוגי ,
אשמח לקבל את עצותיכם/ן בעניין , (במיוחד מהגרושים שלא מבינים למה בחורות שומעות גרוש ומתרחקות .
) .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות