אני בת 19 מבית דתי, אבל אני לא מתכננת להישאר דתייה. כך או כך, הגעתי לגיל שגם אם לא מנסים לשדך לך אנשים, את כבר מתעניינת בעצמך על פי רוב. ואני מעוניינת מאוד בזוגיות. אבל! אני גרה בסביבה דתית, ומתוך כיבוד הורים והעובדה שאני עדיין גרה אצלם, אף אחד חוץ מהמשפחה המצומצמת לא יודע. מצד שני, אני לא אוהבת את הקונספט של אפליקציות דייטינג ושל, תסלחו לי, זונות ממין זכר ששוכבות עם כל דבר שזז, משהו שגברים דתיים לא עושים, שלפעמים יוצא מצב שאני נמשכת אליהם כמו לחילונים אם לא יותר. אבל העניין הוא שאני לא רוצה לפגוע באף אחד. אני מדמיינת שאצא עם מישהו כמה זמן, דתי, ואז אצטרך לומר לו בשלב מסוים: "דרך אגב, אני לא מתכננת להיות דתייה. אני יודעת שהלכתי איתך לדייטים בחצאיות והכל, אבל אני לא רוצה לנהל אורח חיים כזה. סליחה שבזבזתי לך רגשות, זמן, אנרגיה וכסף, אבל מה לעשות." אז מה לעשות באמת? להמתין למקום ולזמן שבו אמצא מישהו מסורתי או חילוני או שאזרוק כל פחד שאפגע מהחלון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025