אשתי מחזיקה את ביתי בת ערובה, מה לעשות?

אשתי תמיד היית קצת עם בעיות אישיות קנאה ערך עצמי נמוך חוסר יכולת לסמוך וכאלה..אני במשך שנים ניסיתי לתת לה בטחון לעודד אותה ועד ההריון המצב היה יחסית יציב ואפילו אופטימי. בהריון היא חוות התקף פסיכוטי ורצת להפיל מייד בגלל סיבה שטותית. זה עבר אחרי כמה שעות שאמא שלה באה והרגיע אותה. אחרי הלידה היא היית בדיכאון, סה"כ עברה משהו כמו 6 מטפלים בשנתיים, מי שלא נראה לה היא פיטרה, היום הילדה בת שנה. אני יודע שהיא מתכוונת לטוב אבל היא נכנסת כל פעם לדכאונות יאוש ומה לא ואני עושה כל מה שאני יכול באמת. פעם נכנסתי בלילה שהיה קשה להרדים את הקטנה, קיבלתי כמעט התקף לב שראיתי אותה ממש מרעידה אותה בידיים וידעתי ישר לעצור את עצמי מלהעיר לה בחומרה כי ידעתי שאם האשים אותה היא תכעס על עצמה יותר וזה מעגל, אז אמרתי לה בעדינות אבל מה אם לא הייתי נכנס?
היא אוהבת את הבת שלנו והכי דואגת לה ואני לא רוצה להרחיק אותה מהבת שלנו הייתי רוצה שהיא תהיה מאושרת ובריאה. אבל אני יודע שאם אעשה צעד כמו לדווח עליה היא תחשוב שזה מה שאני מנסה לעשות ואז זה עוד יותר מפחיד לאן היא תגיע. היא כל הזמן חושבת מחשבות מרחיקות לכת ומגיע למסקנות רחוקות מהמציאות. בכל מה שקשור לבת שלנו היא תמיד חושבת שהיא יודעת הכי טוב ולא מקשיבה לאיש. היא לא עובדת ואני מפרנס כי היא רוצה להיות איתה עד גיל מאוחר אבל עדיין לא טוב לה מאשימה אותי בדברים לא קשורים למציאות בגידות וכדומה ולי כל פעם נשבר הלב שהיא עוד עושה את זה מול הבת שלנו וזה מזל שהיא עוד לא מבינה אבל היא בקרוב כן תבין. אנחנו בטיפול זוגי אבל זה לא עוזר כל פעם שטוב היא מוצאת סיבה להפוך הכל להגיד לי כמה היא לא אוהבת אותי ושבטח אני בוגד בה לא משנה מה, היא חיטטה לי בפלאפון מלא פעמים כמובן שאין מה למצוא. הלכנו לעו"ד שהסביר לה איך המצב יראה אם נתגרש אבל בגלל שהיא רוצה להיות עם הבת שלנו כל הזמן והיא לא רוצה לעבוד היא מצפה שאם נתגרש אני אצטרך עדיין לממן אותה למרות שאני לא מוכן להתפשר על פחות מחצי חצי וזה גם מה שהעו"ד אמרה שיהיה. היא אומרת שאם אני לא אממן אותה אז זה כאילו אני זורק את הבת שלי לרחוב, ממה שאני מבין היא כאילו רומזת שאם אני לא אממן אותה הבת שלי תסבול. בגלל שאני לא רוצה להרחיק את הבת שלי מאמא שלה מכל הסיבות למעלה פלוס התקווה שלי שבסוף אישתי תהיה בסדר גם אם לא נהיה ביחד, אני בעצם תקוע, אני לא יכול לפנות לעזרה כי כל פניה שלי תתפרש מצידה כהתקפה עליה ואז הפגיע בילדה יכול להיות ממש קיצוני. להתגרש אומר שאני לא בסביבה לשמור על הילדה ויש לי סיבות מוצדקות לדאוג, ואני גם אהיה במצב שאצטרך לדאוג לאשה כלכלית וכנראה גם בכל דבר אחר אחרת זה יפול על הילדה. בקיצור הצילווו אני לא יודע מה לעשות אני רק בוכה כי כואב לי על הילדה שלי שאני לא יודע מה לעשות כדי לעזור לה, אני מפחד שתפגע יותר ואני מפחד על אישתי ומה יהיה בעתיד. בבקשה תעזרו לי להציל את המשפחה שלי
אני יודע שמנקודת מבט חיצונית הפתרון נראה פשוט אבל המציאות של בריאות הנפש במדינה המציאות של גורמי הרווחה והנפשות הפועלות הופכות את המצב לממולכד ומסוכן לבת שלי ואני זה שצריך לפרק את הפצצה הזאת בקרירות שאני לא מסוגל לה.