היי
לפני חודשיים וחצי בערך עברתי לגור עם בן הזוג שלי מזה שש וחצי שנים. לפני המעבר מאוד התרגשנו לעבור לגור יחד ופינטזנו המון על הדירה ומה נעשה ואיך יהיה ובכללי היינו מאוד מאושרים.
בשניה שעברנו לגור יחד פתאום הציפה אותי חרדה. בדיוק ההיפך ממה שרציתי שיהיה. לאט לאט בשבוע הראשון התחלתי להתרגל למצב ואפילו נרגעתי קצת ואז בבת אחת הכל התהפך כשהתחילה המלחמה עם איראן ונאלצנו להישאר אצל ההורים שלו שבועיים בערך. ישר אחרי שזה נגמר נכנסנו לתקופת מבחנים מה שעוד יותר העיק עלי. סוף סוף נגמרה תקופת המבחנים אבל החרדה עדיין לא עוזבת אותי. אני פתאום חרדה ממחויבויות ואין לי חשק מיני. מציינת שאני גם על גלולות אבל זה בדרך כלל לא השפיע עלי יותר מדי. אני כל הזמן מנסה למצוא דרכים לברוח מהבית. אין לי דרך להפגש עם חברות כי הן כולן עוד בתקופות מבחנים אז אני מוצאת את עצמי חוזרת ישר הביתה מהעבודה. אני מרגישה רע כי בגלל כל הסטרס הזה אני גם מאוד קרה לבן הזוג שלי. אנחנו אוהבים מאוד אחד את השני אבל הסטרס גורם לי להעלות מחשבות על פרידה כדרך לברוח מכל מה שמלחיץ אותי עכשיו ויותר גרוע, גם המחשבה על פרידה מוסיפה לי עוד יותר סטרס מהפחד לפרק את הבית וכמובן, להפרד מבן הזוג שלי שאני איתו כבר שש וחצי שנים. בין היתר יש גם לחץ של פחד מהחמצה כי מעולם לא היה לי אף בן זוג אחר ואני מפחדת להתחרט על זה בעתיד. אני כבר לא יודעת מה לעשות עם כל הלחץ הזה או אם להקשיב לכל המחשבות שבאות כתוצאה מהלחץ. דיברנו כבר על הנושא והחלטנו להשאר יחד אבל הסטרס עדיין לא עוזב. אני מרגישה לבד ואני כבר לא יודעת מה לעשות. יש מישהו שהיה פעם במצב שלי? שהרגיש כמו שאני מרגישה עכשיו? ומה כדאי לי לעשות? לחכות עוד קצת? אולי זה יעלם מעצמו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025