מתוודה שזה יותר שיתוף מאשר שאלה, אבל אני לא רוצה לשתף אף אחד מהחיים שלי.
לפני פחות מחודש עברתי לגור עם חבר טוב שהכרתי לפני חצי שנה בערך.
עוד מההתחלה היינו מבלים הרבה ביחד, מדברים הרבה. הוא היה לוקח אותי למסעדות וימי כיף. לא היה לי נעים בהתחלה שהוא משלם עליי כל כך הרבה, אבל הוא אמר שהוא מרוויח טוב וזה לא ביג דיל בשבילו.
הוא אמר לי שהוא מאוד מתחבר אליי ולאישיות שלי, היה מחמיא לי הרבה. הבנתי שיש לו משהו אליי ולכן ציינתי הרבה פעמים כמעט כל פעם שהנושא עלה שאני לא מעוניינת בקשר רומנטי איתו.
באמת כיף לי איתו ואני לא מעמידה פנים ואני מאוד גלויה איתו. לכן אני מציינת כל כך הרבה שאני לא רוצה קשר רומנטי.
כל ערב אנחנו צופים יחד בטלויזיה. לפני יומיים הוא הניח את הראש שלו על הרגל שלי בזמן שאנחנו צופים בטלויזיה והרגשתי כאילו הראש שלו לוחץ על המפסעה שלי. לא הבנתי אם הוא סתם נשען יותר מדי. אחר כך התחלתי לשמוע קולות של נשיקות. הבנתי שהוא מתחיל לנשק את המפסעה שלי מעל המכנסיים. פתאום לא ידעתי מה לעשות. הייתי בהלם. פשוט לא זזתי וחיכיתי שזה ייגמר. זה רק נהיה גרוע יותר. הוא התחיל ללחוץ חזק יותר עם הראש שלו וניסה בעדינות לפסק לי את הרגליים עם היד שלו. אבל הצמדתי את הרגליים חזק ופשוט פיזית הזזתי לו את הראש.
רק יומיים אחרי דיברתי איתו על זה והוא אמר שהוא חשב שהשיחה הזו תבוא ושהוא מצטער, אבל מסרתי מסרים שגויים ואמר "אני לא מאשים אותך, אבל מה הייתי אמור לחשוב?" אמרתי לו שאמרתי לו מילולית מליון פעמים שאני לא מעוניינת בקשר כזה. הוא אמר "כל החברים שלי חושבים שאנחנו זוג. יש לזה סיבה".
לא כל בחורה שנחמדה אלייך, אכפת לה ממך ובאמת מקשיבה לך מפלרטטת איתך. פשוט משגע אותי כל ה"אני לא מאשים אותך, אבל זו חלקית אשמתך". במיוחד אחרי שהייתי גלויה בכוונות שלי ותקשרתי אותן מילולית.
בכל מקרה הוא הבטיח שזה לא יקרה שוב ואמר שהוא יתרחק.
אני אשמח לתגובות שלכם וגם עצות איך אפשר להחזיר את הדינמיקה למה שהיא הייתה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות