לאחותי יש שני ילדים. הקטנה בת שנה והגדול בן 3. ההורים שלנו אנשים מבוגרים וחולים, שמעולם לא התמודדו טוב עם גידול ילדים, כולל הגידול שלנו. בד״כ הם לא עושים בייביסיטר על האחיינים שלי ליותר מחצי יום, וגם זה אירוע נדיר ואף פעם לא שומרים עליהם ביחד, תמיד או עם הגדול או עם הקטנה. לאחרונה, אחותי החליטה לטוס עם בעלה לארבעה ימים ולהשאיר את הגדול אצל ההורים שלי ואת הקטנה אצל ההורים שלו. אבא שלו מתמודד נפש ואמא שלו גם מבוגרת מאד. לא ברור למה, אבל הסבים בניהם החליטו להעביר גם את הקטנה להורים שלי וכך יצא ששלושה ימים ההורים שלי נשארו עם שני הילדים וממש התקשו. אמא שלי ביקשה שאגיע לעזור וביטלתי תוכניות שהיו לי למרות שבכלל לא ידעתי על עניין השמירה על הילדים וכל הבלאגן שנוצר שם. כמובן שהזזתי והגעתי לסייע.
ברגע שאחותי נחתה מהחופשה שלקחה לעצמה, היא התקשרה אליי כדי לרכל על זה שאמא שלי מטורפת לגמרי והגזימה עם העצבים שהיו לה כלפי אחותי בימים האלה.
אמרתי לאחותי שלדעתי אמא שלנו ממש צודקת וטוב שהיא מציבה גבול הם מבוגרים, היא ידעה שזה יהיה להם קשה ושזה יותר מדי לבקש, אז אולי במקום להתעצבן עליה היא צריכה להגיד יפה תודה ולא לסוע לככ הרבה זמן?
היא ניתקה לי בפנים ואז כתבה שאני שיפוטית ודוחה ועכשיו לא מדברת איתי.
האם טעיתי שאמרתי את הדברים האלו?
האם טעיתי שחשבתי אותם? האם עליי להתנצל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות