אני עולה לכיתה יא
ואחותי השנה אמרה לי השנה לא לקנות הרבה דברים לבית ספר רק דברים חשוביםכי חלק מהדברים שלה היא תביא לי בעצמה , המצב הכלכלי שלנו לא טוב
אז קניתי מה שאני באמת צריכה
לא תיק ,קלמר.
או יומן דבר שאני קונה כל שנה .
היא אמרה לי בשיא ההפתעה ״ מה לא קנית יומן ?״
ואז התעצבנתי עליה ואמרתי לה ״כן את אמרת לי לקנות דברים שאני באמת צריכה״
ואני החשבתי את היומן כמותרות שאפשר להסתדר בלעדיהם
היא אמרה לי שהיא כן אמרה לי לקנות ואני בכלל לא זוכרת את זה
והיא אמרה לי ״אני כל שנה הייתי קונה הייתי אוהבת יומנים אז אל תגידי שאמרתי לך לא לקנות זה אשמתך שלא הבנת אותי ״
היא אמרה את זה כי האשמתי אותה שבגללה לא קניתי יומן ובתאכלס באמת לא קניתי בגללה יומן , כי היא אמרה לי לא לקנות דברים לא חשובים וחשבתי שהיא התכוונה גם ליומן , והיא זאת שמתעצבנת ?????
שאני מוותרת על דברים שאני מתה לקנות , ולא יכולה לבוא כמו ילדה בכיף שלי לבית ספר לבית ספר ???
במקום להגיד לי ״כל הכבוד שלא קנית וחסכת ״ ,כאילו פאק אף אחד לא מעריך את זה
אף אחד לא מבין כמה זה מעצבן לוותר על לקנות דברים שאתה רוצה , בארור שאף אחד לא מבין כי אני הכי אכפתית בבית אני באמת מוותרת על מלא דברים שאני רוצה לקנות לעצמי
אבל היא ברגע שהיא רוצה משהו היא מבקשת כמו גדולה לא אכפת לה
אם יש כסף או אין כסף
בגיל שלי הייתה סוחטת את ההורים שלי טוב מאוד
ולי היא אומרת לא לבקש דברים ממש פייר מה אני יגיד
אני ממש עצבנית עכשיו מה לעשות ? אנחנו לא מדברות !
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025