שלום לכולם :)
יש משהו שמטריד אותי זמן רב...
מאז ומתמיד הייתה לי בעיה של ביטחון עצמי נמוך ודימוי עצמי נמוך.
היו יורדים עליי הרבה מבחינה חיצונית- "שמנה", "מכוערת" וכאלה ולכן המילים של כולם נשארו בתוכי עד היום.
היום אני במצב של ירידה במשקל. ירדתי 13 קילו עד עכשיו ואני כבר לא שמנה. אפשר לקרוא לזה "מלאה"/"שמנמנה" ואני עוד ממשיכה לרדת.
מאז ומתמיד היו מסתכלים עליי ומתעניינים בי, כן, גם כשהייתי שמנה. ותמיד הייתי חסרת ביטחון בקשר לזה...הייתי רוצה שיפסיקו להסתכל עליי, שלא יתעניינו בי.
היום אני יכולה להגיד שאני הרבה יותר אוהבת את עצמי ומרגישה יותר שווה ויפה מפעם, אך עדיין יש לי את המבוכה הזאת כשגברים מסתכלים עליי. גם אם הם מוצאים-חן בעיניי אני לא מסוגלת לחייך/להסתכל עליהם יותר משנייה, בטח שלא מסוגלת להתחיל איתם בעצמי...למרות שממש הייתי רוצה ואני חושבת שבחורות שמתחילות עם גברים הן מדהימות ואמיצות! לא פחדניות כמוני...
איך לדעת להגיב למבטים של גברים? אני מרגישה שאני זקוקה כבר לזוגיות...קשה לי להיות לבד, כל החיים אסרתי על עצמי לצאת עם בחורים כי חשבתי שאני "לא ראויה להם" מבחינה חיצונית.
היום אני חושבת שאני קצת יותר ראויה אך בכל זאת איני מסוגלת להסתכל עליהם בחזרה, לחייך או להראות שאני גם מעוניינת בחזרה...קשה לי. אני מפחדת מדחייה, מפחדת שלא אהיה טובה מספיק.
אני צריכה מישהו שירים לי את הביטחון בחזרה ויעשה לי סוג של "חוויה מתקנת"...הבעיה היא שאני לא נותנת לעצמי להכיר אף אחד, אז איך יבוא מישהו כזה?
אני כן רוצה לתת לגברים להתחיל איתי, כן רוצה לתקשר איתם במבטים...כן רוצה שייגשו אליי ולא יקבלו את הרושם שאני "סנובית".
לא רוצה להתעלם יותר. אני רוצה לדעת להגיב ולהילחם בפחד הזה שיש לי...
קרה לי המון פעמים שוויתרתי על האופציה להכיר במציאות והסכמתי להיפתח לאנשים שרצו להכיר אותי דרך האינטרנט. אבל זה לא ממש עבד ואני לרוב לא בעד היכרויות וירטואליות...
איך עושים את זה? איך נלחמים במחשבות שמונעות מאיתנו להתקדם?
אני מרגישה שאני רוצה את זה ושהגעתי לנקודה שבה אני חייבת לתת לעצמי להשתחרר ולתת לאחרים לראות מי אני...