אמי מוגבלת ובצבא יודעים את מצבי אך מאיימים עליי לחזור, אין לה אף אחד מלבדי!

אני רוצה קצת ליפרוק את מה שיש לי על הלב ... אם יש למישהו עצות איך אני יכול לשפר את המצב אני אשמח לשמוע ...
טוב אז ככה ... אמא שלי חולת סרטן הפטיטיס ומחלת כבד נוספת... אין לה אף אחד אחר חוץ ממני ... עד הגיוס אני הייתי מתפל בה , עושה את כל העבודות בבית כי היא מוגבלת פיזית , הייתי לוקח אותה לרופאים , תיפולים , ניתוחים , בתי חולים , תומך בה גם נפשית כל הזמן וחוץ מזה גם עבדתי במשרה מלאה ... הודעתי על כל זה לצבא עוד לפניי הגיוס אבל אמרו לי שביחידה לי יש משקיות ת"ש ויטפלו בזה ... התגייסתי לפני 3 חודשים לקרבי , ומהיום הראשון אני הסברתי לכולם את המצב שלי , למ"כ , למ"מ , למ"פ , למשקיות ת"ש , לכל מי שיכולתי לפנות פניתי ... וכל מה שיצא לי מזה , זה ת"ש 2 , ותשמ"ש שאולי יאושר (כבר 3 חודשים בתהליכים) . הבעיה היא שאמא שלי כרגע לבד בבית , היא מאוד מוגבלת , וכל מה שהיא עושה זה לחכות לי שאני יחזור מהצבא ... 3 חודשים לא שילמנו חשבונות כי אני כבר לא עובד , יש לנו קנסות , אנחנו במינוס בבנקים , חוץ מכל זה יש לנו הלוואות שלקחנו מהבנק בעבר עוד , כל החשבונות חזרו ואמא שלי לא הולכת לתיופלים יותר כי אין מי שיקח אותה כי אני בצבא כמעט כל השבוע וחוץ מזה קופת חולים לא מכסה לנו יותר תיפולים עד שלא נשלם את הקנס ואת החשבון האחרון שהם שלחו לנו ... אז לפניי פחות מחודש שלחתי למשקית ת"ש שלי מכתב שאני מחליט לעשות צעד קיצוני ולא לחזור יותר לצבא ולנסות לפתור תבעיות בבית ואפילו יש רגעים שאני שוקל בהם התאבדות ... באמת עכשיו מלב אל לב הסיבה היחידה שעוד לא עשיתי את זה כי אני יודע שאין מי שיעזור לאמא שלי אם אני יעשה לעצמי משהו ... אני כבר קרוב לחודשיים בדכאון קבוע , אני כמעט ולא יישן , אני בלי תאבון , אין לי חשק כבר לחיות ... אחריי ששלחתי למשקית ת"ש את המכתב הזה ביום שישי , ישר בהו אליי המפקד שלי והקצין הביתה וראו תמצב בבית איך שאמא שלי בכתה וניסתה גם להסביר להם את המצב , הם לקחו אותי יישר לבית חולים אזרחי לפסיכיאטר , ונקבע שם אחריי שבאתי פעמיים שהם ממליצים שישחררו אותי מצה"ל. שלחתי את זה לקצין ולמפקד ולמשקית ת"ש ולקצינת ת"ש , וכל מה שהם הביאו לי זה שבועיים מיוחדת לנקות תראש ואחר כך לחזור כרגיל , כאילו שזה יפתור לי את הבעיות. אחריי שבשבועיים האלה ניסיתי לעשות כמה שיותר , לקחתי את אמא שלי לרופאים שיבדקו אותה (כאלה שהסכימו לקבל אותה למרות הקנס בקופת חולים) , וגם מצאתי עבודה שמוכנה לשלם לי במזומן , וניסתי גם לתמוך באמא שלי נפשית למרות המצב הנפשי שנוצר לי ... כל הלחץ הקבוע הזה שנופל עליי ... אחריי שהשבועיים ניגמרו ראיתי שאני לא יכול לתקן תמצב בשבועיים ושאם אני יחזור לצבא זה רק יהיה יותר גרוע מרגע לרגע אז שלחתי לקצין שלי הודעה שאני לא יכול לחזור והחלטתי להיות ניפקד ולנסות לתקן תבעיות שלי בבית , כרגע אני ניפקד כבר קרוב לשבועיים , ואני כבר לא יודע מה לעשות הם מאיימים עליי בכלא ושאם אני לא יחזור ליחידה אני יקבל יותר כלא ממה שאני כבר אמור לקבל ... הם אומרים לי לחזור אני ישפט אצל המפקד גדוד אני יקבל תקופת כלא ואז אני יחזור לבסיס והם ימשיכו לטפל בי , אבל העניין הוא שאם אני יסגיר את עצמי ביחידה מי יעזור לאמא שלי ? אם מי היא תיהיה ? אני מפחד שמשהו יקרה לה והפעם לא יהיה מי שיקח אותה למיון ... כי היא תיהיה לבד ואין לה אף אחד חוץ ממני ... היום בבוקר אחריי שדיברתי עם הקצין והוא הסביר לי שככה או ככה אני נכנס לכלא ושאם אני לא יסגיר את עצמי בקרוב יגיעו אליי מ.צ ויקחו אותי בכוח וישמו עליי אזיקים ... אני רק חשבתי על זה שאמא שלי תשאר לבד לתקופה ארוכה ולא יכולתי לשלוט בעצמי ניגשתי לארון תרופות ופשוט בלעתי איזה 15 תרופות לא הסכלתי כלכך מה שתיתי , וחוץ מזה שישר נירדמתי והתעוררתי עם כאבי ראש ועם כאבי בטן שלא עוברים לי כלום לא קרה לי ... אני ממש מחזיק את עצמי לא לנסות שוב והפעם עם יותר כדורים ....


סתם רציתי ליפרוק הכל מהלב שלי , תודה לכל מי שקרא את זה .
אם יש למישהו עצה או משהו תציעו לי .
ואני לא רוצה לשמוע דברים כמו לצאת על נפשי כי אני לא רוצה לצאת על פרופיל 21
אני רוצה לצאת על אי התאמה כי הבעיה האמיתית שלי היא בעיות בבית ... פשוט לקציני בריאות הנפש יותר קל להוציא חיילים על נפשי כי אי התאמה דורש ועדות וכו'...