היי אני מריה בת 18,
זאת השאלה הראשונה שלי כאן ומקווה לקבל עצות מועילות.
אז ככה,
תמיד הייתי ילדה מופנמת וסגורה כי ככה חונכתי,כל החיים גדלתי עם חברה אחת וביחד עברנו את הכל, הדבר העיקרי בחיים שלי זה היה הלימודים שלי ובאמת הייתי הילדה החכמה והמצטיינת.
בכיתה י' חברת הילדות שלי החליטה לנתק איתי קשר וזה הסתיים בצורה כל כך מכוערת והכאיב לי ברמות ובהתחלה ממש התגעגעתי אליה כשהיא הייתה מאושרת ולא נזכרה בי.
נסיתי להתחבר לבנות אחרות ותמיד יצא שזלזלו בי וזה היה נורא מדכא ומתסכל שתרגיש שאתה כל כך לא רצוי והאופי שלך לא מוצא חן בעיני אף אחד, הכחשתי את העובדה שכואב לי כי גדלתי בסביבה שנתנה לי להרגיש אשמה אם אני מקשיבה לנפש שלי ושאני חייבת להתמקד אך ורק בלימודים שלי, ובאמת נסיתי להמשיך במסלול שלי אבל בשלב הרציני ביותר הכל התנפץ לי בפנים.
לפני תחילת כיתה יא התחלתי להיכנס לצאטים מצאתי מקום למאוכזבים מהחברה כמוני מצאתי מרחב שאוכל לדבר בו ולא ארגיש נחותה לעומת האחרים ויצא שזה הפך לעולמי, התמכרתי לצאטים ועברתי מאחד לאחר הזמן רץ בי והראש שלי מפוצץ בעולם החדש שהיכרתי, פתאום הבנתי שיש משהו חוץ מספר המתמטיקה וספר והפיזיקה וכתוצאה מזה התשתי את נפשי ברגשות שאני כלואה בגלל חינוך שלא נתן לי לחוות את הילדות שלי כפי שצריך.
התחילה כיתה יא ועברה והתחילה כיתה יב והשנה תכף מסתיימת ואני... מריה...לא מצליחה ללמוד שוב לא מצליחה לנקות את הראש שלי מכל הזבל שנתקע בו בשנה האחרונה לא מצליחה להפסיק להיות כלואה בצוך הצאטים לא מצליחה!! זה בדיוק כמו סמים אתה יודע שזה מזיק אבל לא מצליח להפסיק..
מצד אחד אני מבזבזת את החיים שלי בצאטים ומצד שני אני מדוכאת עקב הבדידות שעברתי ושאני עדיין עוברת וגם בגלל זלזול החברה בי וגם איך שאני כרגע רואה את עצמי - אפס לא שווה כלום..
איך אני יוצאת מכל זה? אני חייבת עצה ועזרה אני לא סתם מתבכיינת אני פשוט לא מצליחה ...אני הורסת את עצמי... מרגישה שהכל אבוד ושעדיף לי לשים קץ לחיי וזהו..
סליחה זה יצא ארוך מדי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות