שלום לכולם,
זו פעם ראשונה שאני כותב באתר אחרי חג מלא מחשבות.
אני דתי ואני הומו
כל חיי ידעתי שאני דתי ובאותה המידה ידעתי שאני הומו.
מבחינתי אין סתירה בין הדת לנטייה (בבקשה לא להכנס לוויכוח הזה כי הוא מורכב, אני מצאתי את התשובות לשאלות שלי ) ואני חי עם עצמי בשלום.
הרבה מחבריי יודעים עליי, ההורים, הצוות החינוכי בבית ספר..
אני ילד שטוב לו באמת, אוהבים אותי ואני מצטיין בהרבה תחומים.
אין לי בעיות רגשיות או התנהגותיות ועד כמה שאני יכול לשפוט את עצמי אני גם נראה מאוד טוב.
הבעיה שלי היא הבדידות.
מעולם לא היה לי חבר או חברה מעולם לא הרגשתי את ההרגשה הזאת שאוהבים אותך באמת . אהבה לשמה.. וזה חסר לי.
אני ילד של חום ואהבה וב"ה אני גם מקבל המון אהבה. אבל זה לא אותו הדבר כמו אהבה אמיתית.
ויש לי כל כך הרבה לתת אני רוצה לתת ובגלל זה אני מתאהב כל הזמן באנשים הלא נכונים ואז רק נפגע ופוגע..
אני יודע שאני עוד צעיר ושכל חיי פרוסים לפני אבל בכל זאת, אני כל הזמן אהיה בודד ? אני אמצא מישהו שעונה גם על הצרכים הדתיים שלי ? אני אביא ילדים דבר שאני רוצה מאוד ?
אלו חלומות שאני כבר לא יודע אם אוכל להגשים..
כל כך הרבה שאלות ואין תשובות..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025