הרבה זמן שאני קורא פה והייתי רוצה לשתף אתכם בבעיה. אני משרת ביחידת תומכי לחימה באיזור מרכז הארץ, ולפני כארבע חודשים התגלתה אצלי שיערה הפוכה באשך שמאל. רופא היחידה שלח אותי מיד למיון שם קיבלתי 14 גימלים והפנייה חזרה לרופא יחידה להמשך מעקב, ממנו קיבלתי הפנייה לניתוח שיתרחש רק בפבואר 2016! מיותר לציין ששערה הפוכה זה כאבי תופת, בכל תזוזה במיוחד באשך. 3 חודשים שלמים שעברתי מרופא לרופא ממיון למיון ללא מענה לבעיה שלי, רק עם חידוש של גימלים. בהמשך כל הזמן הזה המפקד שלי ביקש ממני רק שאצלם לו כמה גימלים יש לי, לא פירט יותר מידי, לא התעניין בשלומי ובטח שלא קפץ לביקור בית כנדרש ממפקד שלא ראה תחייל שלו פאקינג 3 חודשים. ב3 חודשים האלה זה לא שיצאתי למסיבות ונהנתי אז תחסכו ממני כינוים כמו ״עוקץ״ אלא סבלתי בטירוף ואפילו חגגתי יומהולדת בחדר מיון. בסופו של דבר ההורים שלי לקחו את החוק לידיים ופשוט לקחו אותי לרופא מומחה, שקרה למה שהצבא עשה ״הזנחה פושעת״ בעקבות החמרה במצב שלי, שכן השערה איכשהוא חדרה אל האשך עצמן, במקביל אמא שלי התקשרה לנזוף ברופא על זה שהוא רצה שאחכה שנה לניתוח, שם הוא גילה שכל הגימלים שקיבלתי במהלך 3 החודשים ממיון בעצם לא רשומים בגלל שהם ממיון ולא מופיעים במערכת הצבאית, נזף בקצין שלי שכמובן מיד התחיל לבקש ממני את הטפסים, אחרי 3 חודשים של התעלמות. אז זה המצב כרגע - את הטפסים אני איבדתי, 3 חודשים ואף אחד לא אמר לי לשמור(פעםמראשונה בשירות שאני בגימלים, בחיים לא הייתי בביקור רופא או ביקרתי במיון לפני כן) בגלל המצב עם השערה והניתוח המאוד מאוחר קיים סיכוי די גבוה שנפגעה לי היכולת להביא ילדים לעולם. בסיכומו של עניין, המפקד הזניח אותי במשך 3 חודשים, נזכר בי אחרי שהוא עמד להסתבך, הרופא גם הוא הזניח אןתי 3 חודשים, ובמצב המצבר אני עלול ללכת לכלא על זה שסבלתי 3 חודשים ועל הדרך נהייתי עקר. המצב הכי מייאש בעולם, לא אשקר שאני מעלה יותר מפעם אחת במחשבות שלי אובדניות כזו או אחרת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות