תקוע בחיים בגלל טעויות אישיות ומתבייש במה שעשיתי, איך להמשיך? אני מפחד

שלום.
בעצם הבעיה שלי מתחילה לפני הרבה זמן. תמיד הייתי בחור בעייתי. היה לי קשה להשתלב בחברה, ותמיד עשיתי בעיות. קשה לי ללכת בתלם. בעצם, בגלל שהעיפו אותי ממסגרות ביליתי כשנה וחצי מחוץ לבית הספר. אז ניגש לבעיה. לפני כשנה וחצי נכנסתי לפנמייה עם ילדים כמוני פחות או יותר, והמצב היה מעולה! הרגשתי בבית סוף סוף!
לפני כחצי שנה, בערך חודשיים לפני פסח, נהיו לי נדודי שינה. אין לי ממש מושג למה. יכול להיות בגלל הגירושין של ההורים שלי או בגלל מריבה שהייתה לי עם החבר הכי טוב שלי. בממוצע כל שני לילות הייתי מתעורר בשעה בלתי סבירה ממחשבות טורדניות על מה אני עושה עם החיים שלי ולמה אני דופק אותם כשהם בשיא. ולא הצלחתי להרדם עד הבוקר. ככה העברתי שעות במיטה במשך כמה ימים. עד שיום אחד חשבתי על זה, ואמרתי, אם אני לא נרדם, אז אני יעסיק את המוח לפחות כדי לא להכנס לדכאון. אז צפיתי בסרטים עד הבוקר. ואז, תוך שבועיים נמאס לי מזה והתחלתי לשוטט בעיר בשעות לא שעות. וגם זה נמאס, אז התחלתי לנסות דברים חדשים כמו לפרוץ למשרד של המנהל פנימייה. ואז ביליתי שעות באינטרנט וניסיתי להעביר את הזמן. אז יום אחד, יותר נכון לילה, הסתכלתי על המחשב של המנהל וידעתי שהמנהל הדבר היחיד שהוא יודע במחשב זה הכפתור הדלקה וכיבוי ואופיס. וכמובן שהיו לו ווירוסים במחשב וכל מיני בעיות טכניות כאלה ואחרות , אז החלטתי לתקן לו את המחשב. וזו הייתה טעות. כי היו לו מצלמות ולא ידעתי מזה. ואז שבת אחת קמתי מוקדם, בערך בארבע, וירדתי למטבח כדי לשתות. וראיתי, שהוויטרינה בסלון, פתוחה קצת, אז סגרתי אותה. אחר כך שתיתי וירדתי למשרד(שהירידה אליו נעשתה דבר שבשיגרה) כדי לקחת מברג ששכחתי יום קודם לכן. אחרי זה הלכתי למיטה קראתי ספר ונרדמתי. ואז כשהתעוררתי שמעתי מישהו אומר שהייתה פריצה, וגנבו פמוטים, וחנוכיה, שהייתה בוויטרינה, שאותה סגרתי בלילה! העניין הוא, שהגניבה הייתה כל כך נקייה בלי שום אלימות! כך שזה נראה כאילו מישהו עשה את זה מבפנים! ואז במוצ״ש המנהל קרא למשטרה, והם לקחו את ההסרטות של המצלמות. ואז שבוע אחרי באו שני שוטרים אליי ולקחו אותי לחקירה. ואמרו לי שהם יודעים הכל אז סיפרתי להם את כל מה שקרה במדויק וגם למחרת חקרו אותי, והאמת, הסיפור שלי לא ממש אמין. אז בסוף היום שיחררו אותי בערבות ומאז אני בבית כי לא הסכימו לקבל אותי חזרה אחרי חופשת פסח בגלל שההורים שלי לא שילמו להם שכר לימוד במשך חצי שנה, כי לא היה להם. ועכשיו אני בבית יושב וכותב את זה, ואפילו לא עובד כי אני מפחד להכשל. אין לי אמונה בעצמי ואין לי למי לומר את זה כי אני מתבייש. אז רשמתי את זה פה כדי להוריד מטען מהלב.
מה לעשות?