היי, אני מתארת לעצמי שרק על הכותרת יתקיפו אותי, ולכן אני מראש אסביר ואגיד -
הייתי במע' יחסים, וגם בארוכות אבל בגלל שיצאתי מאורח חיים שמרני לאורח חיים יחסית יותר חילוני מעניין אותי איפה עוברים הגבולות ההיגיוניים בין בני זוג.
אני מאוד רוצה שבע"ה בזוגיות שלי לא יהיו סודות, ויהיה אמון מוחלט, ועדיין אני מאמינה שאי אפשר להיתמם ולעצום עיניים.
מערכות טכנולוגיות הן חלק בלתי נפרד מהחיים וברגע שאין מה להסתיר אז - באמת אין מה להסתיר.
* אם אני ובן זוגי גרים יחד - ואני דואגת לספק אותו והוא אותי, ואני מקנאה כשהוא מתחרמן מבחורות אחרות : זה לגיטימי?
(כי אני כן אדאג לו, וכן אעדיף שכשהוא ירצה שידע שהוא יכול לבוא אליי, מאשר לעשות ביד על נשים בפורנו.)
* מבחינת הסיטוריות / פלאפונים / פייס / וכו'.
(אקדים ואומר - יש המון אנשים שללא אמצעי הטכנולוגיה וחיטוט בהם - ולאחרונה אני שומעת את זה יותר ויותר - לא היו מגלים על מעילות אמון / מעידות / בגידות בהם של בני הזוג) ונכון להיום זה חלק משמעותי מחיי כל אחד, ורוב המחשבות, רצונות , וכו' נמצאים שם, ומרגיש לי שאם אני מספיק קרובה למישהו הוא לא אמור להסתיר ממני חלק נכבד כ"כ בחייו, ושאם אין לו מה להסתיר אז למה שזה לא יהיה גלוי (לשנינו, באופן הדדי)?
* במסיבות רווקים, מה הרמה שלמישהו בזוגיות המכבד את זוגתו יהיה עד וישתתף בה:
יכול לשבת לצפות / לטייל ולעמוד ולצפות (כביכול בבין לבין, אבל לא להפסיק הכל ולהתפנט כמו מול מסך סרט) / לקבל לפ דאנס / לצאת מהחדר?
אני כן קנאית, אבל מבינה שאני גם מגזימה לפעמים, בגלל זה אשמח לאמות מידה בריאות (גם בהתאם לזה שכל מה שאבקש מממו, יחול גם עליי) ובהתאמה לזוגות שאוהבים, מאוהבים, מכבדים, נאמנים, ועוברים תקופות קשות בהצלחה.
ולא רק זוגות שמאמינים ב'חייה ותן לחיות' לשני הצדדים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות