שלום! בדרך כלל לא יוצא לי לכתוב פה הרבה אבל אני חייב לשתף, עבר כבר יותר משבוע מאז שהיא נפרדה ממני, ממש בלהט הרגע של שיחה נחמדה היא החליטה להיפרד ממני בגלל העובדה שאני מתגייס בעוד חודש וכי הקשר ייהרס ולא ישרוד במהלך הצבא-"להקדים תרופה למכה". בעיניי הדבר לא נראה הגיוני וחשבתי שזה סתם רגעי ולמחרת הכול יהיה בסדר בכול זאת זה קשר של מעל שנה יחד, היא התחילה להתנתק ממני לגמרי בכול אמצעי אפשרי, לסנן ולא לענות למרות שרציתי לדבר על הקשר והייתי שקוע במחשבות על איך לעזאזל הוא נגמר. הקשר שלנו היה מעולה בחודשים האחרונים, שנינו אהבנו זה את זו ברמה מטורפת ופשוט נהננו מכול זמן בו היינו אחד עם השנייה או דיברנו זה עם זו ככה שמפתיע שפתאום תגיע פרידה. דיברנו בטלפון לאחר הפרידה והיא הייתה אדישה ועדיין סגורה על עצמה בקשר לפרידה, אחר כך ביקשתי שיחה פנים אל פנים והיא לא הסכימה, נסעתי בכול זאת כי היה לי חשוב להלחם על הקשר ובהתחלה היא סיננה אותי עד שיצאה החוצה לדבר. היא לא רצתה לדבר בכלל, התעצבנה מכול דבר ורצתה ללכת אז הורדתי אותה בביתה ולאחר שיצאה מהאוטו והחלה ללכת לכיוון ביתה היא חזרה בוכה ונסערת לאוטו ונסענו שוב למקום אחר, דיברנו קצת והתמזמזנו באוטו, היא בכתה הרבה כול הזמן שהיינו באוטו ואני רק ניסיתי להרגיע. בשני המקרים(שיחת הטלפון ופנים אל פנים) הייתה אותה תוצאה-היא עדיין רוצה להיפרד בגלל עניין הצבא(במילים שלה "אני חייבת להיפרד הלוואי והיה אפשר להמשיך". ניסיתי לשכנע וניסיתי להסביר שלא צריך להיפרד בגלל זה, בשיחה פנים אל פנים היה לה עוד קצת ספק אבל גם עכשיו הוא כנראה נעלם. כרגע היא ניתקה אותי מהחיים שלה לגמרי, אני שבור בתוך עצמי כי הקשר הזה היה פשוט מושלם ועכשיו היא עזבה וניתקה אותי מהחיים שלה בבום אחד. היא אהבה אותי ברמות שאני לא יכול לתאר וגם אני אותה אך זה קרה בכול זאת...היא לא רצתה להלחם על הקשר עד הסוף. אני מנסה לעבור הלאה אבל לא עברתי עוד פרידה מהסוג הזה ומאוד קשה לי, אשמח לקצת עזרה ועצות. תודה רבה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות