היי קוראים לי דבש, בת 20...
אף פעם לא הייתי בזוגיות והאמת שהתייאשתי מלחפש מישהו שיעשה אותי מאושרת ולא יפגע בי, מישהו שאני אוכל להרגיש בטוחה איתו.
לא מזמן עלתה לי המחשבה שאני לא צריכה את זה, אני לא צריכה גבר בחיים שלי, במשפחה שלי בשביל להיות מאושרת, בשביל להיות אמא.
אני מרגישה באיזה מקום שאני בחיים לא אמצא את האחד שיהיה הבעל והאבא לילדים שלי, כאילו הוא לא קיים, כאילו אני לא מהבחורות שמתאהבים בהן, אני פשוט לא כזאת כנראה.
אין נכון ולא נכון בחיים, כל אחד עושה מה שנכון בשבילו ואני באמת מאמינה בזה.
אני מפחדת לחכות ולחכות ולחפש עד שאגיע לגיל 35-40 ללא זוגיות או ילדים, זה באמת מפחיד אותי.
מה שבאמת חשוב לי בחיים יותר מזוגיות זה להיות אמא צעירה, בשנות ה20 שלי ואני לא מוכנה לוותר על זה.
חשבתי לחכות את השלוש-ארבע שנים ואם אני לא אמצא את ה"החצי השני שלי" ללכת על תרומת זרע או אימוץ.
הפחד שלי מסתכם בעיקר בכך שהחברה לא כל כך סלחנית על בחירות של אנשים ואני מפחדת שאני והילדים נסבול כל החיים ממבטים לא נעימים וסימני שאלה מעל הראש.
אני יודעת שאני אוכל להיות להם לאמא ואבא ואני לא מפחדת להיות לבד איתם מול העולם אני פשוט יודעת שהעולם לא סלחני ומרחם.
פחד נוסף הוא שבגיל 26-30 פתאום יגיע האחד שחיפשתי ולא יהיה מוכן לקבל אותי בגלל הילדים.
מתלבטת, בבקשה אל תשפטו אותי על המחשבות שלי, מה הייתם עושים במקומי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות