אוקי אז בגיל 18 התאהבתי לראשונה בצבא בבחור שכולן היו מאוהבות בו ולא בגלל המראה החיצוני, היה לו אופי כובש,מרתק..הוא היה אדום עם מעלות וערכים, גבר!,רק בן 18...בהתחלה הינו הידידים הכי טובים, נפגשים גם בסופשים,כמו אחים..לאט לאט צצו הרגשות משני הצדדים..הוא היה שולח לי הודעה לפנות בוקר שהוא בבר וחושב עלי..סיים שיחות באני אוהב אותך...ואני הילדה הקטנה המאוהבת נמסה. איכשהו יום אחד בהיר הפסקנו לדבר..לאף אחד אין מושג למה עד היום, אנחנו בקשר מסתורי כזה..לא באמת מבינה מה הבחור רוצה..היו לו חברות מאז בעוד שאני חיכיתי לו,הרגשתי שאין עוד בחורים כמוהו בעולם ושהוא היחיד שמתאים לי, הכרתי בנים אבל תמיד השוויתי אליו ואמרתי הם בחיים לא יהיו חצי ממנו. בחתונה של חבר משותף הוא אמר שאין לו איך לחזור הביתה, ביקש ממני שאקח אותו (אנחנו לא גרים באותה עיר)בהתחלה ממש היססתי אבל עשיתי זאת..הוא הציע לעלות,עליתי..החליף לידי בגדים,הציע לי לעשן,שם מוזיקה...אבל כלום לא קרה..יצאתי ממנו אותו ערב ממש מבולבלת..עברו השנים (5 ליתר דיוק) וסוף סוף הכרתי מישהו...שהצלחתי להרגיש אליו משו דומה, הבעיה היא שאני עדיין ממשיכה להשוות, שהקשר שלי עם הבחור מהצבא היה יותר עמוק,יותר רוחני,ואילו עם הבחור החדש זה היה בהתחלה כי הינו אותו ראש ואז זה הפך לגופני...נכנסתי איתו למערכת יחסים רצינית (ראשונה בחיי) ומבחינתי יש לי ניסיון של ילדה בת 16, למרות שהסברתי לו והוא אמר שהכל יהיה בסדר ונעבור יחד..אני עדין לא מצליחה להרגיש את אותם דברים כמו לבחור הראשון וזה מקשה עלי מאוד ואני מרגישה שזה הורס לי..אשמח לעצה שלך:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025