היי אני בת 25 ומחפשת חבר. לפעמים אני רואה בחורים חמודים... אבל כשאני מגלה שהם מעשנים זה ממש מוריד ברמה שזה כמו תנאי עבורי לבחון גבר. יש לי תחושה פנימית שאם לא הייתי יודעת שהם מעשנים הייתי מתאמצת יותר לפלרטט/להתחבר.
ממש קשה לי עם עישון, אני פשוט חושבת שזוגיות זה לכל החיים וראיתי למשל מה זה עושה להורים שלי. מאנשים צעירים עם כוח הם הפכו למבוגרים עם בעיות נשימה, קשה לטייל איתם, נתפסות להם מחלות, כושר גרוע, ריח מסריח לבגדים וכו'... וגם ראיתי איך זה שמנסים להפסיק - אבל מתישהו אחרי כמה שנים חוזרים... או שמוותרים ואומרים שלפחות ניהנה עד שנמות מזה... חוץ מזה אני לא רוצה להעביר את חיי הנותרים בעישון פאסיבי כפי שעשיתי כשגדלתי עם הוריי וגרוע מכך לא רוצה שילדיי ייחשפו לזה.
אבל לפעמים אני פוחדת שאני מפספסת אנשים טובים שאולי גם אני מצאתי חן בעיניהם. למשל היה מישהו מהסביבה שלי שנראה בעניין אבל מתבייש ויכולתי להיראות יותר מזמינה אבל כש"בלשתי" אחריו וגיליתי שהוא מעשן ממש הנחתי לעניין, בכל פעם שרציתי להתחיל שיחה איתו (דבר שקשה לי גם ככה) נזכרתי בתמונה שלו מעשן ו-ויתרתי.
אני לא יודעת אם מה שעשיתי היה בסדר. בטווח הארוך אני לא רוצה לחיות עם מעשן וגם לא רוצה להציב לאנשים אולטימטום - או אני או העישון.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות