בתי בת ה-14, תמיד הייתה ילדה נחמדה וחייכנית ותמיד דיברנו על הכל והיא אהבה את ימי הכיף שלנו ביחד וביקשה ממני כל מיני שמלות וחצאיות וחולצות בצבעים שמחים והיא הייתה מספרת בדיחות וצוחקת הרבה.
אבל בזמן האחרון זה השתנה, היא מדברת איתי רק כשהיא מוכרחה והיא הפסיקה לדבר עם כל החברות שלה שהכרתי, ובפעם האחרונה שהלכנו להסתפר היא ביקשה קארה קצר עד האוזניים (היא תמיד אהבה שיער ארוך ובכתה אחרי שגזרו לה קצוות), והיא התחילה ללבוש בעיקר בגדים של האח (התאום) שלה (בגדים של גברים שגם גדולים עליה בשלוש מידות לפחות) והארון שלה התמלא בכל מיני דברים שחורים ואפורים, ובכלל כל החברים שלה עכשיו הם בנים ואני ממש מפחדת כשהיא יוצרת לבקר אחד מהם או כשהם מגיעים אלינו ומסתגרים איתה בחדר (הצצתי קצת פעם ולמזלי הם רק שמעו מוזיקה על המחשב), והיא מדבר באמת רק עם אחיה.
היא כבר בכלל לא מדברת איתי או עם בעלי. לו זה לא כל כך אכפת, הוא אומר שככה זה מתבגרים בימינו ושצריך לתת לה לגדול, אבל אצל אחיה התאום זה לא היה ככה והוא מדבר איתנו הרבה (רק שהוא מסרב לדבר על אחותו ואומר שאלה החיים הפרטיים שלה ושאין לו זכות לדבר עליהם איתנו בלי הסכמתה).
אני ממש נואשת, אני כבר לא יודעת אם זה בסדר מה שקורה לה או שזה לא וצריך לטפל בו, לפעמים היא לא שמה לב אליי באופן שיטתי, כאילו אני לא שם.
אני יודעת שאני מטיפה לה הרבה, אבל זה רק בגלל ההתנהגות שלה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות