אהלן חברים,
לפני שנתיים יצא לי להכיר מישהי מדהימה שהגיע לעשות אצלנו שירות לאומי בקיבוץ.
במסגרת השרות כל משפחה מאמצת את אחת הבנות ומארחת אותה מידי פעם בארוחות שבת או סתם לביקורים (הקיבוץ דתי).
בכל אופן, אותה בת שרות הייתה מאומצת אצלנו.
בשנה הראשונה כמעט ולא יצא לי לעבוד איתה והכרתי אותה רק מהפעילויות נוער וסעודות שבת.
בשנה השנייה התחלתי להשתתף בהכנות של כל הפעילויות ולהדריך בתנועת נוער, כך שיצא לי לעבוד איתה ממש הרבה ולהכיר אותה ממש טוב.
מפה לשם התאהבתי בה, היא הייתה בדיוק מה שרציתי! אהבתי גם את הפגמים והחסרונות שבה!
כמו שכבר אמרתי יצא לנו לעבוד ממש הרבה יחד, והתקרבנו מאוד, אני חושב שגם אני מצאתי חן בעיניה אבל זאת רק תחושה שלי, היא גדולה מימני בשנתיים ואני חושב שזה בעיקר מה שהפריע לה.
היא תמיד הייתה מצליחה לגרום לי לחייך גם כשהכי לא רציתי! כשהיה עובר עלי משהו היא הייתה הראשונה להרגיש! ממש שידרנו על אותו גל!
אבל...
נגמרה השנה השנייה של השירות שלה, והיא עזבה את הקיבוץ.
מעולם לא סיפרתי לה מה אני מרגיש כלפייה מהסיבה הפשוטה שפחדתי שאני אשמע לא והקשר שלנו יתנתק... חשבתי גם שכשהיא תעזוב אני לאט לאט אשכח אותה (מה שלא ממש קרה...)...
מאז שהיא עזבה הקשר שלנו התנתק, אני לא התקשרתי אליה והיא לא אלי...
בקיצור חברים... אני אשמח לעזרה איך אני יכול לשכוח אותה?
תודה מראש לעוזרים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025