יש לי חבר כבר שנה וחצי, הוא באמת בחור טוב ואכפת לו והוא אוהב אותי נורא ועושה המון וויתורים בשבילי ואני מאוד מעריכה את זה. הבעיה היא שאחרי פרק זמן ארוך כזה אני מרגישה שנשחקנו. אין יותר רומנטיקה ואהבה מטורפת, אני לא אוהבת לנשק אותו כמו פעם, גם לסקס כבר התרגלתי ונעשה שגרתי, כיף לי איתו אבל זה כיף שגרה. אין שום דבר חדש או מרגש או מסעיר או שעושה פרפרים בבטן. אני כבר מכירה הכל בו ואנחנו תמיד עושים את אותם הדברים ואם כבר יוצאים סתם איזה בר וחוזרים הביתה ולא נעים להגיד אבל מערכת היחסים שלנו נהייתה משעממת. הוא גם בא מבית די בעייתי והוא לא סגור על איפה החיים שלו הולכים ולפעמים אני פשוט אומרת למה אני צריכה את זה. אני אוהבת אותו כבנאדם מאוד ולכן קשה לי שאני פוזלת לכיוונים אחרים, שאני מסתכלת על חברות רווקות ומקנאה, שאני רואה בחורים יפים ורוצה אותם. היום התחלתי לדבר עם סתם בחור חמוד על דברים של צבא. הוא שאל אם יש לי חבר ופשוט לא רציתי להגיד כן! סתם אמרתי שלא מתאים וזה לא לעניין. הוא בסוף שלח לי בקשה בפייסבוק ואני גם רוצה וגם לא רוצה לאשר. באמת לא הצלחתי להגיד לו על החבר שלי כי ידעתי שאני סוגרת את הדלת ורציתי להשאיר אותה פתוחה. זה נוראי. אני כאילו רוצה להיות רווקה אבל איך אפשר לוותר על בחור כזה מקסים שהוא החבר הכי טוב שלי (ומסתבר שאני חברה גרועה בשבילו) ואני מספרת לו הכל והוא כזה מרכזי בחיים שלי, הוא הסלע שלי ואהבה שלי ואני לא רוצה להיות ככה בשבילו. לא מגיע לו. אבל פשוט רוצה שנרגיש כמו פעם ואני לא ארגיש שהכל בנינו שחוק וחסר ריגוש בעליל. משחקי תפקידים חוויות חדשות ניסינו את זה... אנחנו עדיין פשוט זוג של מלא זמן שהתרגל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025