אז ככה הבת שלי השתחררה בערך לפני חודשיים מהצבא. ומאז היא עבודה .....ובית,כמעט ללא חברה,אנחנו מתווכחות המון,היא הרבה איתנו אך ממש כמעט בלי חברות לדבר,להפגש,לצאת....אנחנו מציעים לה כל מני דברים..אך זה ישר נענה בהתגוננות ועצבים,מצב מאוד מתסכל. היא פשוט תקועה,עוד חברות מהגיל שלה עדיין חיילות,היא ביישוב בפריפריה,ועכשיו משלימה רישיון,כמובן שאת כל התסכולים משליכה במיוחד עלי...האמא,יש לציין שאף פעם לא הייתה מלאת חברות,תמיד הייתה טיפוס ביתי,בצבא נוצרה קבוצת שייכות שאין לה כאן, וגם הייתה יוצאת מעט מהצבא הביתה. היא המון בפלפון סתם מסתכלת,בטלויזיה,קצת עושה ספורט אך בעיקר התחושה היא שהיא תקועה. אנחנו מנסים לעזור,להציע,לצאת,אך אנחנו לא יכולים ליהיות במקום חברה של אנשים בגילה. היא נראית טוב,איכותית,נראה לי שמאוד לבד,חוץ מהמשפחה.והמצב ממש מתסכל ומעייף...ונראה כאילו בימים מסויימים שהיא תשאר באותו המקום לעד...... אני מוצאת את עצמי מעירה לה על הרבה דברים. פשוט מתסכול. גם היינו רגילים שנמצאים יחד אחת ל....ועכשיו זה רק איתנו. יש לה עוד אחים...שיוצאים...ועם חברים...הצעתי לה אפילו לכתוב כאן. אך כל דבר שאציע היא ישר בהתנגדות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025