הלב שלי ממש מרוסק עצוב לי מאוד כל הזמן

כל כך עצוב לי ולא טוב לי ואני לבד עם זה וקשה לי נורא בפנים ,לא מצליח לשחרר ממנה.

זה לא שהיינו זוג,רק הכרנו אבל הכרנו בצורה כזאת שהיינו מדברים הרבה בטלפון בהודעות,אני פיתחתי רגש עצום היא כנראה לא. אני לא חשבתי על מה יקרה אחר כך אם כן תרצה אותי בסוף או לא, פשוט הייתי אני ממש נתתי הזדמנות לאהבה לצמוח מתוכי.
כי הרבה זמן לא רציתי להיכנס לזוגיות ולא ניסיתי בכלל להכיר אף אחת העדפתי להיות לבד, אני רגיש והלב שלי כזה מאוד טוב בצורה שקשה באמת להבין ולפעמים כשאני כן מכיר מישהי קשה לה להכיל להבין בכלל איך זה שאני כזה כפי שאני.
אתם יודעים תמיד הרי המציאות מראה לנו כמה החיים לא קלים לפעמים וכמה אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו וכשנכנסים למערכות יחסים וזה נגמר אם זה שהלב נשבר או שפשוט נגמר מכל מיני סיבות אז הופכים למחושלים יותר וחכמים יותר מבחינה זוגית...
אצלי זה שונה,אני לומד ממערכות יחסים מהעבר שלי ויודע יותר טוב מה אני רוצה וצריך בזוגיות אבל תמיד כאילו נשאר בתמימות המטורפת הזאת שאני מאמין באהבה בצורה הכי עיוורת שרק אפשר,אתם לא תאמינו מה קורה לי בלב.

היא אמרה לי שהיא לא רוצה אותי ,אני הבעתי כלפיה אהבה במילים וכתבתי לה והכל... ובסופו של דבר היא קיבלה החלטה כי לא יכולתי להיות במצב שאני באויר רציתי לדעת אם היא איתי ביחד ורוצה לצאת למסע הזה ביחד איתי אם יש לה רגשות כלפיי, והיא בחרה שלא.

ואני כמו גבר שכבר לא ילד מספיק מנוסה וכו' וכו'... צריך וואלה להמשיך הלאה להבין לא שווה שמישהי שלא רוצה אותך להשקיע בה יתר מאמץ ...כי נניח פתאום תגיד לך כן נו אז מה אבל מה הלאה מה אחר כך... זה לא חזק אצלה זה כאילו היא לא באמת רוצה אותך חזק חזק והרי אתה רוצה מישהי שתרצה אותה בצורה טוטאלית חד משמעית ללא צל של ספק ,שזה יהיה הדדי בשביל באמת לפרוח ביחד בחיים בשביל באמת לזכות ביחד באהבה ענקית ולא במשהו שאה צריך שמישהי תתפשר עלייך או כביכול תעשה לך טובה, כי וואלה מגיע לי הרבה יותר טוב משמישהי תעשה לי טובה.

אבל אני ל מצליח לשחרר ממנה,אני כל יום כותב כמה אני צריך להשתחרר ממנה,כותב לעצמי כזה על דף בשביל לנסות להתחזק לשחרר ממנה ...
אבל זה לא הולך לי.
אני כל יום מתעורר וחושב עליה ורוצה לשמוע ממנה ,ואני לא שומע ממנה וכמובן שאני לא אנסה ליצור איתה קשה כי זהו אמרה לי לא מעוניינת ...אז מה הקטע איתי אוףףף

הלב שלי מרוסק מבפנים אני אף פעם לא הרגשתי ככה,אני פתאום בוכה ... אני שאני בקושי מי בוכה בכלל אני גבר חזק ,אני בוכה כמו ילדה קטנה.
נכנס למקלחת מצנן את עצמי...קצת משתחרר ממנה במשך היום,ואז הולך לישון ושוב מתעורר ומתרסק בתוך תוכי חושב עליה ורק רוצה שתהיה קרובה אליי לשמוע אותה שתגיד לי משהו ,לחבק אותה ללכת איתה ביחד לשמוע אותה צוחקת לשמוע את הקול שלה .

למה אני כזה רגיש ברמות הכאלה מטורפות כל כך,
זה כאילו אני כמו איזה סמרטוט או משהו... כאילו אמרה לי לא,אז מה לעזאזל הקטע שלי אני לא ילד אני כבר בן 30. למה אני לא מתנקה ממנה.

בחורות אחרות מנסות להכיר אותי ,מישהי אמרה לי : בא לי עלייך אני מתה להיות אתך, ואחת אחרת רק רוצה להיפגש איתי ולהיות קרובה אליי בכל דרך אפשרית...

אבל אני לא רוצה אף אחת ,אני רוצה רק אותה.
יודעים מה הזוי,כשמישהי אחרת מסתכלת עליי או רוצה אותי אני מרגיש בלב שלי כאילו אני בוגד בה,ואז אני מרגיש הרגשה כזאת קרירה בלב שלי ובכל הגוף סוג של צמרמורת וישר ניהיה לי עצוב ורע מבפנים ואני רק רוצה לברוח לרוץ אליה להיות איתה.
אני לא מסוגל בכלל לחשוב שמישהי אחרת תיגע בי או תהיה איתי :(

אני באמת לא יודע מה לעשות אני במצב כל כך עצוב וקשה בתוך עצמי,
ואני חזק מבינים אני כל יום נופל ומתרסק מחדש לחתיכות אבל נשאר כביכול חזק.
פשוט זה משפיע עליי על החיים על כל מהלך היום ,ואני שבור מבפנים כל כך ואני רק רוצה לצאת מזה רק רוצה להתנקות מזה ....לא מצליח ,לא יודע מה לעשות כמה זמן עוד ...זה בחיים לא קרה לי אף פעם. אפילו לא היינו זוג ואני אוהב אותה כל כך עד עמקי נשמתי בצורה הכי טהורה וצחה שאפשר לחשוב עליה.
כל האהבה הזאת למישהי שבכלל לא חושבת עליי ...זה מטורף.

תעזרו לי ,אני אשמח לשמוע עצות ממכם ...קשה לי מאוד.