לפני כמה שנים יצאתי מהארון היה לי יחסית הרבה חברות בכיתה ט הן קיבלו את זה יפה
כשעליתי לתיכון הציונים שלי לא היו בשמים אז הכניסו אותי לכיתה עם תלמידים בעייתים מבחינה לימודית והתנהגותית
השקעתי וסיימתי עם ממוצע של תשעים אבל בכיתה שבה אני נמצאת עכשיו אין לי חברים בכלל אפילו לא אחד, הם לא מקבלים במיוחד עם העובדה שאני לסבית,אין מישהו שלא יודע עלי. הם נורא מקובעים,שנה שעברה הייתי בוכה כמעט כל יום רק כי אני שם,לא הפסיקו להסתלבט עלי להציק לי ולהעליב אותי במיוחד עם העובדה שאני הצלחתי והם לא,הייתי במסגרת לנוער גאה והיה לי שם כמה חברים טובים אבל זה קשה לשמור קשר עם כולם כיוון שרובם מערים שונות. כשהייתי בכיתה י שעדו הייתי קצת בקשר עם בנות מכיתה ט עוד היה לי קל לשמור על קשרים,כיון שהכיתה הזאת קיבלה הרבה סטיגמות רעות ואני בתוכן היינו נורא מרוחקים מהשכבה ועדיין ולי זה הזיק עוד יותר כי כל הקשרים שלי הלכו עכשיו אני כבר בכיתה יא ועדיין מרגישה לבד,לא מציקים לי כבר אבל אני מרגישה לבד פשוט לבד
בחגים אף אחד לא הזמין אותי יציאות אני לא יוצאת איתם,היחידה שלא מוזמנת.
אני לא מבינה למה זה קורה לי,אני כן בן אדם חברותי,בכיתה ט כשהיו לי חברות הייתי בן אדם שמח,כל הקטע של היציאה מהארון עשתה לי ירידות ועליות קשה לי עכשיו להתחבר ונמאס לי להיות אוטסיידרית, אני לא שותה ומעשנת כמוהם ואני גם לא בקטע של מועדנים, בשנתיים האלו הפכתי לבן אדם סגור כשאני בכיתה ועכשיו לאט לאט אני בשיפור של מגמה,אני חושבת שלא הצלחתי להתגבר שאיבדתי את כל הקשרים שלי הם גרמו לי לחשוב ככה שהשתנתי אבל אני לא,בתוכי אני עדיין הבן אדם השמח הזה שצמא לאהבה וליחס,עדיין יש לי חברים מהקהילה אבל זה לא אותו דבר,התגעגעתי לחברות הישנות שלי ואין לי מה לעשות עם זה עכשיו וזה פשוט מתסכל אותי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות