כבר חצי שנה שאני גולשת באתר הנפלא הזה ועוזרת לאנשים אחרים
אבל הפעם אני מהצד של שואלת השאלה, מספרת לכם על מקרה מזעזע שעברתי...
אני ליזה, בת 31, רווקה, גרה אצל ההורים, עובדת בעבודות מזדמנות בכל מיני פרויקטים ודוכנים.
עכשיו אני עובדת בדוכן כלשהו שהמטרה שלו לשווק עיתון כלשהו... לא חשוב
אתמול כשעבדתי בדוכן, כמה ילדים בגילאי 12-14 התקרבו לדוכן ושאלו "מה זה העיתון הזה".. אז למרות שזה לא קשור אליהם הסברתי...
פתאום שמתי לב שהם בכלל לא מקשיבים למה שאני אומרת והם סתם מסתכלים עליי וצוחקים, כאילו אני דמות מצויירת
ילד אחד זרק הערה "איך נתנו לך להיות משווקת בעיתון", עוד אחד הוסיף "איך נתנו לך לצאת מהבית" והשלישי קינח ואמר "איך נתנו לך לצאת מהבטן של אמא שלך בכלל"
ככה זה נמשך ונמשך, בשלב כלשהו הם ניסו להרים את הדוכן שאני עובדת בו כשאני יושבת על הכיסא שמחובר לו.. הם עשו תחרות "מי יצליח להזיז את השמנה". אף אחד לא הצליח...
קפאתי במקום... לא ידעתי אם לצחוק או לבכות...כמו מוטמטמת חייכתי חיוך של מבוכה ואמרתי "די תספיקו אני צריכה לעבוד"
לא ידעתי איך לאכול את האמירות המשפילות של הילדים האלה ואת ההתנהגות הזאת.
אני רוצה להתפטר מהעבודה הזאת, אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי אני מרגישה כישלון.. כישלון אחד גדוללל... אני בת 31... עם מה אני מתעסקת?!
כל החברות שלי עם ילדים, משפחה, כסף, עבודה מכובדת... ורק אני משווקת עיתונים וצריכה להתמודד עם ילדים שמשפילים אותי בדוכן בקניון ציבורי....
בחיים לא היה לי רע כ"כ... :-(
כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמיי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות