אז אמי היקרה נפטרה לפני כחצי שנה ,
פרק זמן שלא ניתן לתאר..אומרים שהשנה הראשונה היא הכי קשה אבל אני לא מסכימה איתו..זה אובדן שלעולם לא אשלים אותו.
החיים שלי מתחלקים ל2 , לפני המוות של אמא ואחרי המוות של אמא.
רק הראייה שלי לעתיד מעוררת בי תחושות של עצב , כאב ובכי.
זה הדברים הקטנים - הגדולים שאמא שלי לא תהיה איתי בציוני דרך המשמעותיים בחיי..כמו סיום תואר , אירוסין , חתונה , הריון ולידה..
היא כ"כ חסרה לי ביום יום , בשיחות שלנו , בחיבוקים ובנשיקות.
אני שומעת בנות שמדברות עם אמא אפילו אם זה בטלפון והדבר מעורר בי קנאה , אני לא יכולה לעשות את זה עוד...
בדיוק היום מצאתי מכתב שמיועד לי ולאחותי , שכתבה בזמן שחלתה ( היא אמרה לי שתכתוב) .. היא רשמה שהיא אוהבת אותנו ושהיא תשמור עלינו.
להיות חזקים כי היא גאה בנו ושהיא מאמינה בי בדרכי החדשה ושאהיה מאושרת כי היא לצדי..וסיימה באוהבת לנצח
קראתי את המכתב ופשוט התפרקתי..בכיתי...הכל צף לי..
היא הייתה הכל בשבילי ...פשוט יהלום..אשת סוד שלי , החברה הכי טובה..ועכשיו את למעלה שומרת עלינו..
אמא שלי..אני אוהבת אותך כ"כ
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות