אז הכרנו במהלך החופש - משמע היה לנו המון זמן פנוי ודיברנו כל יום כל היום.
מאז שהתחילה השנה אנחנו בקושי מדברים, גם כשכן השיחות לא הכי זורמות ויש יותר עצבים.
אנחנו גרים מאוד רחוק ועכשיו עם הלימודים בקושי יש זמן להיפגש.
היום אנחנו חודש ביחד, לא יצא לנו להיפגש כי הוא לומד בשישי ואין מספיק אוטובוסים...
קיוויתי שלפחות נדבר היום הרבה אבל כשהוא חזר מבית ספר הוא נרדם והתעורר לפני שעה בערך ודיברנו קצת והשיחה נגמרה יחסית בעצבים.
הוא מסיים כל יום 3 שעות לפניי אבל הוא נרדם (שנץ) ואנחנו מדברים רק בערב וגם זה בפרסומות של איזה תוכנית שמשודרת באותו ערב (יש לו הפרעות קשב והוא לא מסוגל גם לראות טלוויזיה וגם לדבר בווצאפ).
זה ממש מתסכל אותי, אני מגיעה הביתה כל יום ב16:10 בערך ויש לי שיעורי ריקוד 3 פעמים בשבוע ואני ממש עושה שיעורים ומשתדלת ללמוד (הוא לומד רק כשיש מבחן) ועדיין מוצאת זמן לדבר איתו והוא לא עושה כלום כל היום ואיכשהו הוא בכלל לא מוצא מתי לדבר איתי.
כאילו מה?!
וגם עכשיו השיחה נגמרה יחסית בעצבים ורוב הסיכויים שאני אהיה זאת שמתחילה שיחה.
השיחה שלנו לא ממש נגמרת זה לא שאומרים ביי פשוט לילה טוב ובוקר טוב ואחרי ריבים אני מתחילה שיחה אז הפעם אמרתי שלא משנה מה אני אתן לו להתחיל שיחה (ואני יודעת שזה אגו וזה מפגר אבל זה חשוב לי לראות שגם לו אכפת מספיק שהוא יתחיל שיחה).
מה אתם מציעים לי לעשות? אני לא רוצה להיפרד ממנו אני ממש אוהבת אותו וגם כשבקושי מדברים אני מרגישה שהוא חסר כל היום ואני פשוט רוצה להיות איתו כל הזמן.
יש איזשהי דרך לתקן? אני מרגישה שזה ממש חוצפה מצידי לבקש ממנו לישון פחות בשביל שנוכל לדבר אבל אני כבר ממש אובדת עצות... מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות