היי,
אני דודה לחמישה ילדים מקסימים שהוריהם נהרגו כשהיו ילדים קטנים.
הקטנה מבין החמישה הייתה בת 3 כשהוריה נהרגו וכיום היא בת 18.
אין צורך לציין שהיא נמצאת בטיפול פסיכולגי רציף, אך היא ילדה מופנמת שלא ממהרת לשתף במה שהיא מרגישה.
אחת הבעיות שאנו מנסים לטפל בהן היא בעיות השינה שלה.
יש לה סיוטים והיא אינה מצליחה להירדם בכוחות עצמה.
רק בליווי אחד האחים שלה או החבר.
היא בטירונות עכשיו, סובלת, לא ישנה כמו שצריך, אומנם כל הבסיס על הרגליים בשבילה אך אין הרבה איך לעזור.
אני וחמותי מחפשות איך לעזור לה, יושבות על האינטרנט, מדברות עם פסיכולוגים... סיפור מסובך.
ילדה בת 18 שישנה עם האצבע בפה, חווה סיוטים בכל לילה כשהיא לבדה ולא נרדמת בכוחות עצמה.
אציין שמעבר לזה היא ילדה מקסימה.
רקדנית, סיימה תיכון בהצטיינות, יפיפיה אמיתית, חייכנית.
מעבר לעניין השינה, התפרצויות בכי ללא הסבר ופחדים(פחדנית בצורה יוצאת דופן) היא בסדר.
אציין בנוסף שהקשר שלה עם ארבעת האחים הגדולים(כולם בנים) יוצא דופן גם הוא.
הם שומרים עליה, מגוננים עליה, דואגים לה.
כל זה תוך שירות צבאי קרבי, שירות במשרד הביטחון ואפילו אחד מהם כבר אבא בעצמו.
היא התינוקת של כולנו ואנחנו דואגים לה.
האם יש רעיונות איך מטפלים בבעיות שינה בגיל כזה?
תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות