שלום, לפני כחצי שנה אני ובן זוגי נפרדנו אחרי קשר של שנה ושלוש.. נפרדנו מסיבות אחרות שלא קשורות להורים אבל ברור שזה הכביד על המצב. ההורים שלי מעולם לא אהבו אותו וטענו שאין לו מה להציע לי ושאני שווה יותר ממנו וצריכה בחור איכותי לחיים שמבוסס ובוגר, תמיד נלחמתי בהם בטענה שהם לא יכולים לשפוט אותו שהוא לא עובד והרמה הכלכלית שלו נמוכה משלנו, שנינו היינו בצבא כשהכרנו מן הסתם שהוא לא יכול לבסס אותי וזה גם לא מה שאני מחפשת, אחרי שניפרדנו הייתי בטוחה שאני שלמה עם ההחלטה כי הוא עשה כמה שטויות במהלך הקשר וזה פשוט התפוצץ יום אחד, ועכשיו אחרי חצי שנה של ניתוק הוא החליט לדבר איתי ולראות אם אפשר לפתור את הדברים, אני עדיין בהתלבטויות לגבי חזרה לקשר הזה כי בכל זאת אף אחד לא מבטיח לי שהוא לא יחזור על הטעויות שהוא עשה, הוא טוען שהייתה לו חצי שנה של בגרות פנימית והוא במקום שונה עכשיו ובוגר יותר, כרגע החלטנו להמשיך לדבר ואכן עושים זאת על בסיס יום יומי, בנתיים שנינו עדיין רווקים כמובן עד שיוכיח שאפשר אחרת, הבעיה היא שאני מפחדת מתגובת ההורים שלי כי הם שמחו שניפרדתי ממנו ואם עכשיו אני יגיד להם שחזרנו הם לא יאהבו את זה הם נורא קשים ופרימיטביים, אני לא חושבת שאותה צורה כמוהם והם לא מקבלים את זה הקטע זה שפעם הם הציבו לי אולטימטומים שאני לא יסע עם הרכב שהם קנו לי אליו ושאני לא ישנה אצלו ושהוא לא יבוא אליי הביתה, אני בשנות ה20 שלי אני לא יודעת מה לעשות כי אני כרגע מתחילה ללמוד והמכללה רחוקה ממנו ואם הם יוציאו אותי מהבית? מה אני יעשה עם הלימודים?איך אני יכולה להתמודד מולם ולגרום להם להבין שאני מאושרת איתו ושזה מה שבחרתי לי ולא משנה לי עם יש לו או אין לו כסף, הוא כן רוצה ללמוד הוא כן רוצה לעבוד ולהתקדם בחיים הוא רק עכשיו משתחרר ויש לו עוד הרבה זמן לעשות את הדברים האלו, אבל איך עוד אני יכולה להתמודד מולם? אני גרה בבית וכרגע אין באפשרותי לעבור דירה כי אני עדיין לא חסכתי מספיק בשביל זה.. לא יודעת מה לעשות ואיך להתמודד עם זה.. חייב עצות מגורם חיצוני אז תודה מראש לכולכם על העצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות