אנחנו ביחד מעל שנתיים. במהלכם החבר חלה במחלה שאיתה אנחנו מתמודדים ביחד ואני תומכת בו מכל בחינה אפשרית ועושה כל מה שאני יכולה. הוא אומר לי שהוא אוהב אותי ושאני חשובה לו אבל זה לא כמו שהיה פעם. הרבה נאבד בדרך. אני לא מרגישה שאני חיה עם שותף אלא יותר עם מטופל. המשפחה שלו אינה מחבבת אותי בלשון המעטה. כולל אמא שלו שמתנכלת אליי בכל הזדמנות אפשרית ומחפשת למרר את חיי לנסות להפריד ולסכסך בינינו, ולהדגיש עד כמה שאני לא טובה בשבילו מספיק ועד כמה שהיא לא סובלת אותי.
היא נוהגת להאשים אותי במה שהוא עובר ושאני לא עוזרת או תורמת להחלמתו. לא שבאמת אני יכולה לעזור לו חוץ מתמיכה, שגם מבחינה נפשית אני כבר סחוטה מכל המצב וכבר מרגישה שאין לי מה לתת ושבכלל כבר לא מעריכים אותי.. מה שמעצבן אותי גם שהוא לא יוצא על אמא שלו ולא מגן עליי אם אני לא כועסת עליו וצועקת עליו.
מאוד רע לי כרגע ואני לא יודעת מה לעשות.
אני לא לומדת לא עובדת לא עושה דבר.
החיים שלי מושבתים. החלומות שלי.
אין לי מצב רוח לכלום.. בא לי להישאר במיטה כל היום.
חשוב להדגיש שאני כן אוהבת אותו. ואם לא הייתי אוהבת אותו אז לא הייתי נלחמת בכל העולם בשבילו ובשביל שנהיה ביחד למרות הכל.
אני חושבת אם כל זה באמת שווה את זה
האם אי פעם הוא יחזור להיות בריא?
האם הוא היה עושה את זה למעני?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025