אז ככה...התגייסתי לפניי שנה וחצי לשירות בתי הסוהר(בתור חיילת חובה),ומאז שהתגייסתי לשם אני מרגישה שהשתנתי ב360° נייהיתי עצבנית וחסרת סבלנות,עקב העבודה עם מבחר האנשים לא הכי טובים (אסירים) אני מרגישה שנהייתי לא אנושית אני מקללת המון (מה שלפניי הגיוס לא בא בחשבון)אני לא מצליחה לסמוך על אנשים אני כבר לא נפגשת עם חברים עליתי המון במשקל ויש לי לרוב סיוטים בלילה על הבית סוהר אני מרגישה שהשתגעתי.
השירות שלי מאוד אינטנסיבי ועם מעט מאוד שעות שינה...בהתחלה ניסיתי לזרום עם המערכת הזאת אבל זה לא ניהיה יותר קל...אני מרגישה שמצפים ממני מעבר ליכולות שלי.אני עובדת שם 24 שעות רצוף עם 4 שעות שינה בקושי(שאלו השעות החופשיות שלי ביום שבו אני צריכה להספיק לאכול להתקלח ולישון).חשוב לי לציין שאחרי 24 שעות במתקן יש לי 48 שעות בבית
התגייסתי לשב“ס בגלל היציאות שמאפשרות לי לעבוד בחוץ עקב היותי חיילת בודדה ואני משכירה דירה וכו`.בגלל השעות שינה הקצרות אני חוזרת לבית ולא מצליחה לתפקד ופשוט נופלת למיטה ולא מצליחה לעבוד וזה מתגלגל הלאה...וזה פוגע ברמת חיי האישיים.
שקלתי לבקש לעבור לצה“ל.אבל אמרו לי ששם לא יותר טוב...הציעו לי החברים לבקש קב“ן.אבל אני יודעת שזה לא טוב לאזרחות וזה מתקבל בעיין לא נאה .נורא קשה לי השירות הזה,וגם אני מפחדת שאוותר לעצמי מהר מידיי .
אני אובדת עצות...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות