שלום ,
הסיפור שלי הוא מורכב . בחורות היו לי בחיי , מתוכן התאהבתי רק בשתיים . סיומן של אהבות אלו היה באמת כואב . עם הראשונה , נגמר מקנאה. עד היום יש לי תחושת פספוס . עם השניה , גרנו ביחד , התאהבות גדולה , אפילו גדולה מידי. אבל מה שהוביל לפרידה זה שהסתבר לי בדיעבד שגנבה ממני .
היו לי חברות לפניהן והיו לי חברות אחריהן , עשיתי כל שביכולתי לשכוח . הביטחון לא ירד לי רוב הזמן . שמרתי על פאסון אמרתי לכולם מה שהיה היה , נמשיך הלאה . אבל בתוך תוכי , נקרע לי הלב. הראשונה מצאה לה אהבה מלבלבת והשניה ניסתה כמה פעמים ליצור איתי קשר , אך סורבה.
איבדתי את האמונה במין השני . זה לא שאני לא נמשך מינית , דווקא כן . רוב הקשרים האחרונים שלי התבססו על משיכה מינית , אבל לא חזר הניצוץ הזה , הריגוש של האהבה , הפרפרים בבטן , הקשר שלא ניתן לשחרר.
כיום , אני יוצא עם מישהי , עולה חדשה . שבוויכוחים בינינו היא דואגת להזכיר לי כמה אני רע אליה בעוד שהגיעה לארץ בשבילי . אני מודה , לפעמים אני רע , זורק הערות שלא במקום , פוגעות . אבל כל זה מהבעת סלידה . לדעתי עקב זאת , היא התאהבה בי יותר , למרות שנפגעת יותר בקלות . היא לא אשמה , אני פשוט באמת לא אוהב . אני מרגיש שהפכתי פשוט נכה רגשית . אמרתי לה שאני לא אוהב אותה , ואני לא מעוניין בקשר . היא ממשיכה להילחם עלי. באמת בחורה שמבחינת מה שגברים מחפשים , יש לה את כל התכונות הטובות . אבל הבעיה , אני יודע , היא בי .
אני באמת לא יודע מה לעשות , אבקש להתייחס ברצינות לנושא. איך אוכל להתאהב שוב? שהזכרונות והעלבונות מהקשרים הקודמים מציפים אותי כל פעם מחדש .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות