טוב אז ככה אני לא עושה מהמצב משהו היסטרי שאין לי חבר 18 שנה כבר אני רק חייבת לרדת לשורש הבעיה כי כמובן שיש גם משהו בי שחוסם.
אז ככה בחיים לא היה לי מישהו ולא הגעתי עם אף אחד למצב של קטע או כמעט , כמובן שלפעמים כשלא מכירים אותי ואני הולכת עם חברה ברחוב מתחילים איתי אבל גם קורה פחות בזמן האחרון.
וגם כשמתחילים איתי אני פשוט לא יודעת איך להגיב לזה בחיבה הדבר הראשון שיצא לי מהפה זה מגננה או משהו מפגר אחר.
הבעיה היא שאני מבינה את הבעיה אבל לא יודעת איך לפתור אותה, תמיד שאני בחברת בנים אני נבוכה גם אם אני לא רוצה מישהו מהם יש טיפה את האי נעימות כי אין לי הרבה ידידים בנים אני מאוד חסומה בקטע הזה אני פשוט לא יודעת איך להתנהג לידם.. ולפעמים כשאני בחברת בנים עם חברות שלי וכו אני פשוט מתנהגת כאילו אני אחותם וזה לכולם ככה אני גורמת להם לתפוס אותי כאילו אני אחותם וצוחקת איתם וזה כנראה נובע מחוסר ביטחון של לא לדעת איך להתמודד עם המצב , עכשיו אם לא היו כמה בנים בסביבה שלי שאני רואה שרוצים אותי (לפני שהם מכירים ) זה היה לי פחות מפריע וכנראה לא הייתי מודעת לזה עד היום אבל יש כמה שרוצים ויש כאלה שרצו וכשהכירו אותי נראתי יותר קולנית ומצחיקה ( אני מצחיקה בלי קשר אבל ליד בנים שבוחנים אותי זה יוצא לי בקולניות )וירד להם , בקיצור איך להיות יותר נינוחה בקטע הזה ולא להרתיע בנים מלהתקרב, וכשהם מתקרבים איך לגרום לעצמי להיות יותר נינוחה בקטע הזה ולקבל יותר ביטחון ,כי אני באמת רוצה זוגיות וזה חסר לי טיפה :(
תודה ענקית לכל העוזרים !
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות