מתלבטת אם לעשות צעד ולהתחיל איתו למרות הרקע שלו

היי אנשים, ממצב?
אז אני ככה צריכה את עזרתכם.
אני בת 22, פמינסטית (לא בהקצנה, אל תבהלו :)) וטבעונית. אני בחורה ממשפחה מאוד טובה, אני עובדת בעבודה מסודרת, מתכננת להתחיל ללמוד, וטוב לי. (חוץ מהשריטות והפאקים של כל אדם, והרגעים של הבדידות, והדקות שבאלך למות, והכאב, והגעגוע, והפחד מכשלון, והעצב שתמיד נח שם בתוך הלב) מעבר לזה לא חסר לי כלום. ב"ה.
אני דעתנית ומיוחדת ואוהבת למרוד אבל לכבד כל אחד ואחת, וללמוד מכל אדם וכל דבר שקורה. אני אוהבת את העולם הזה, את האוויר, את החיים, את השמיים, ריח של גשם, ורוח של ים. אני אוהבת שירים מיוחדים שנכנסים לך ללב ונשארים שם תמיד.
האהבה הגדולה שלי באמת זה אנשים. להכיר אותם, לגלות מה מסתתר מאחורי המסכות, לחשוף בכל אחד את הצד היפה, הרגיש, האוהב, לראות את הכאב, התקווה, האכזבה, השברון לב שמתחבאים שם. כמעט כל אדם שאני מדברת איתו אני מהר מאוד מגיעה לנקודה הפנימית שלו, ללב.
אני רוצה ללמוד סוציולגיה ואנתרופלוגיה וקרימנוליגיה ולטרוף את הכל וללמוד כל מה שאפשר על בני אדם בעולם הזה.

קיצור, חפרתי ולא הגעתי לשאלה.
בשלב בחיים שלי עבדתי בעבודה כזו מהצד, עם אנשים לא ממש בסגנון שלי. היה כיף להכיר אותם ולחוות את השוני, אבל נדלקתי שם על מישהו. לא עשיתי עם זה כלום, כי הוא לא הסגנון שלי.
הוא ערס, מהאלה עם תכשיטים ועגילים וכפרה עליך ו - וואלק לא יודע אחשלי. הוא לא מפוקס על החיים בשיט, ולא עובד, ולא לומד, ומסטול שרק מעשן כל היום וקם ב14.00 כל בוקר ושותה.
אבל הוא מקסים, ואינטלגנט, ועם לב זהב, ואפשר לעשות איתו שיחות נפש עמוקות במשך שעות ולעצבן אותו, וזה היה עושה לי טוב.
היתי חוזרת הביתה עם חיוך אחרי יום עבודה, וישנה עם חיוך. ברור שלא יכל להווצר ביננו שום קשר מעבר לידידות נחמדה של עבודה, כי שנינו מעולמות מאוד שונים. גם הסברנו אחד לשני פעם שידידים בחיים האמיתים לא נוכל להיות, אבל לפטפט בעבודה להעביר את הזמן זה מעולה.
עזבתי בעבודה הזו לפני חצי שנה, ואני מגלה שאני מתגעגעת אליו כל יום. לא היתה לי מאז שיחה עם אף אחד שעשתה לי ניצוץ בעיניים, שהיה לי צחוק בלב יום שלם רק מלהסתכל על מישהו.
מהיום האחרון שעזבתי שם ואיימתי עליו שחסר והוא לא מתגעגע אליי לא דיברתי איתו. היא כמה פעמים שהתכתבנו בקבוצה ככה עם כל העובדים וזהו.

מפה לשם בחצי שנה הזאת הגעתי למסקנה שאני רוצה אותו. אני פשוט חושבת עליו מלא ורואה אותי ואותו ביחד. למרות שזה הכי פתט, והכי לא קשור, וההורים שלי יתעלפו אם אני אביא מישהו כזה הביתה, וחברות שלי ינתקו איתי קשר, ואנשים יחשבו שנשרט לי המוח ולקחתי משהו. לא אכפת לי. שיקפצו כולם.
אבל יותר מזה, הוא גם צריך לרצות אותי ;) מה שלא נראה לי בכיוון. הוא עצמו לדעתי מחפש את הבנות בסגנון שלו שהם די מפוקפקות אם אפשר לקרוא לזה ככה, ולא זוגיות רצינית ורבת משקל כמו שאני רוצה.
הבעיה היותר גדולה היא שאני לא רוצה לשמוע על מישהו אחר. כל אחד שמכירים לי או שמתחיל איתי אוטומטית אני משווה אליו, והוא לא מגיע לרמה שלו אז אני אפילו לא מעיפה מבט.

וכל המאמר הזה היה בשביל שאלה אחת. אני ורצה לעשות צעד. אין לי עם מי להתייעץ או לשתף כי כמו שהסברתי מבחינת אנשים זה הדבר הכי עקום שאני יכולה לרצות בחיים, כך שמהם לא תבוא הישועה.
אני רוצה לכתוב לו הודעה, להתחיל איתו. לנסות לפתח שיחה וככה לייצר קצת קשר איתו ולהתקדם.
מה אומרים? לשלוח הודעה ולתת ללב שלי לפרפר (ואח"כ אולי להתבאס רצח) או לחכות שאני אשכח ממנו?