שלום
לפני אני בחור בן 32 עם תסמונת אספרגר שזה אוטיזם ברמה קלה, אני עצמאי לגמרי אקדמאי ועובד בצורה מסודרת.
הבעיה שלי היא שלא היה לי מעולם קשר זוגי, למרות הרבה ניסיונות שלא צלחו.
לפני חודש סבתא שלי שכנעה אותי לצאת עם המטפלת שלה, היא בערך בגילי וסבתא שלי קשורה אליה מאוד, היא ממדינת המוצא שלה ככה שסבתא מדברת איתה בשפת האם.
ממש התחברנו וטוב לנו והסביבה הקרובה מפרגנת בד"כ, היו כמה הרבות גבה אבל זה תמיד קורה.
היא בקשה ממני להתחתן, היא ראתה שאני מופתע והסבירה לי את נושא הויזה שלה (שמוכר וידוע לכולם) וכמה שוב לה להישאר בישראל ושאם חס וחלילה משהו יקרה לסבתא זה יקשה מאוד עליה להישאר, היא אמרה שהיא לא מחפשת כסף ממני ושהיא תחתום על מסמך שאתן לה בלי בעיה אבל שאבין שהיא חייבת להבטיח את העתיד שלה בארץ.
ברור שנעשה הסכם ממון זה לא שאלה.
היא אף פעם לא הסתירה מאיתנו שהיא רוצה להישאר בארץ, כבר היה לה מערכת יחסים בארץ עם ישראלי והיא נפרדה ממנו.
אז ככה מצד אחד אני מאוהב, אבל אני אוטיסט ולא מטומטם, ברור לי שאני מאוהב כי כל אחת יכולה לגרום לי להתאהב בשנייה כמה חיוכים וזהו, הכי קל בעולם לנצל אותי, מפחד להיפגע בגדול בהמשך.
מה פתאום שהיא תתאהב ותימשך אלי?
מצד שני
1. אין לי ממש מה להפסיד בתחום הרומנטי, זה לא שיש משהי שתקפוץ עלי.
2.היא בחורה מאוד יפה ואטרקטיבית, כזאת שגם רגילים מתחילים איתה והרבה, אז אין סיבה שתתפשר על משהו שלא מוכן להתחתן, לכאורה היא לא צריכה אותי בשביל זה.
מה אתם אומרים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות