היי.אני כבר בת 19 והבעיה הזו לא חולפת.
כבר מהחבר הראשון שלי (16) נתקלתי בבעיה הזו,של בושה לצאת למקומות ציבוריים לדייטים עם גברים.בתקופה של הפגישות עם החבר הראשון נתקלנו בהמון מבטים עגומים כאילו עשינו משהו לא בסדר,ויש לי ניחוש למה (מופיע בהמשך). אחרי החבר הראשון כנראה שהתחלתי לשנוא פגישות במקומות ציבוריים עקב זה ויצא שכל הפגישות עם גברים שיצאתי איתם היו במקומות מסויימים שאני בחרתי,כמה שיותר מבודדים.לדוגמא:גרתי במרחק של 40 דקות בערך מבחור מסויים והעדפתי להיפגש איפה שהוא גר כי הוא גר בקיבוץ ויש שם מקומות שאנשים לא מגיעים אליהם ,במקום להיפגש במקום שיהיה קרוב לשתינו.
אני לא יודעת בדיוק למה זה,אני משערת שזה בגלל שאני אתיופית "חומה" שמתסכלים אותה המבטים וההתלחשויות של אנשים כשרואים אתיופית יוצאת עם בן אדם "לבן" ,כשבמקרה שלי יצאתי רק ונמשכת בעיקר לאנשים לבנים .
וזה לא שאני מתביישת בצבע שלי,הכי להפך בעולם ,אני כלכך גאה בהיותי אתיופית.אבל אני בטוחה שאם הייתי יוצאת עם אתיופים או אנשים ממוצא שצבע עורם הוא כהה-המבטים היו פוחתים בצורה דרסטית.
יש אנשים שיגידו:"למה שזה יפריע לך?שימי ז*ן ותמשיכי"
אז אני בן אדם,נעים להכיר ,ולצערי אני בן אדם קצת רגיש,במיוחד בקטעים שקשורים לצבע עור.אם אלו היו מבטים פעם ב- באמת שהייתי מבינה,אבל אחי.כל שנייה.וההסתודדויות שהמבטים גוררים אחריהם,הצחקוקים הגועליים האלה.
אני לא רוצה להיות כזו יותר.אני רוצה לשים ז*ן וללכת לכל מקום שארצה בלי חששות.אשמח לטיפים,הצעות,הכל ! תודה מראש חברים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025