אהבה ראשונה והמעבר הלאה, בקושי יוצא ופשוט לא חי

שלום לכולם שמי גיא בן 22 מהשרון ואני נמצא בתקופה לא פשוטה בחיי,בגיל 18 הכרתי את החברה שלי,סתם בערב אחד ומשם השתנו חיי לארבע השנים הלאה מכן.
נהינו חברים מהר מאוד נכנסתי לביתה סקס ראשון וכל הדברים שיכולים להיות בקשר ראשון.
התחברנו התאהבנו היינו בחול יחד מספר פעמים אילת צפון וכל מה שיכול להיות..
אם הזמן הרגשתי שאני מתחיל להחנק הבנתי שהיא אובססיבית ולא קלה,לא ראיתי אותה אף פעם בתור אישתי או משהו שיהיה כל החיים אבל היה לי סבבה..
שנתיים ראשונות הייתי מסונוור לא עניינה אותי אף אחת אחרת הרגשתי מלך העולם,היא מאוד יפה לטעמי אוב הזמן משכה אותי מיניית ולא היה איכפת לי מה הלאה
אם הזמן התבגרתי והתחלתי לפזול קצת הצידה רציתי משהו אחר אבל לא ידעתי איך נפרדים ומה זה פרידה. הרבה פעמים הייתי נפרד ממנה לתקופות קצרות אבל תמיד היינו חוזרים.
אם הזמן ההורים שלי והסובבים התחילו להתערב ומראו לי שהיא לא בשבילי,שהיא מאוד אובססיבית שהיא סוף תכנס להריון ממני ושכדאי להתחיל לעבור הלאה,
באחת הפעמים שנפרדתי ממנה היא השתחררה מהצבא בגלל זה והתחילו באמת להדליק לי נורות אדומות .
אם הזמן באמת כבר היינו הרבה זמן התחלתי פחות להגיע אליה הביתה הרגשתי שנמאס אבל לא באמת חשבתי על פרידה שזהו אני לא יראה אותה וגם פחדתי להיפרד וכל פעם שנפרדנו היו איומים על התעבדות מצידה מה שהלחיץ אותי מאוד העדפתי תמיד שהיא תיפרד ממני אני קטן עלי לעבור הלאה רציתי תמיד שהיא תיפרד ממני ושבאמת ידעתי שלי לא יהיה קשה...
יום אחד הגיע טלפון היא אמרה לי נמאס לי אתה לא בא אלי כל פעם אתה מבריז לי אני רוצה להיפרד
שמחתי אמרתי סוף סוף היא הבינה וזהו !!
ואז התחילה התקופה הכי נוראית שהייתה בחיי
בהתחלה לא הזיז לי שבועים שלושה ראשונים ואז יום אחד היא התקשרה ואמרה לי מישהו רוצה לצאת איתי אבל אני מרגישה שאני בוגדת בך בהתחלה דווקא עלה לי האגו חשבתי שהיא תמיד תהיה שלי אמרתי פשש באמת יש לי חברה יפה כל כך מהר רוצים לצאת איתה והיא עוד שואלת אותי אבל לא הזיז לי ואמרתי לה תצאי איתו ומאז השתנו חיי היא אמרה שיצאה איתו ובסוף לא קרו עוד המון דברים בדרך נפרדנו לחצי שנה ירדתי 15 קילו בחודשים בזמן הזה נפטר גם החבר הכי טוב שלי רציתי למות הלכתי לקוצ׳ר מה לא עשיתי שיחות עם כל אדם אפשרי אבל כלום לא עזר אחרי חצי דנה של געגוע אליה ושחשבתי עלי חצי דנה יום יום למרות ששהינו חברים לא באמת היה איכפת לי כל כך ממנה חזרתי אליה כי לא יכולתי היינו ביחד עוד שלושה שבועות ואז טסתי לארצות הברית זה היה חלום ילדות כזה.
שהגעתי לשם הבנתי שעשיתי טעות שחזרתי אליה אף אחד מהסובבים שלי לא אוהב אותה אני יודע שזה קשר שרק למשוך את הזמן וזהו ופשוט לדחות את הקץ והבנתי שצריך לסיים את זה שהייתי רחוק מהבית הרגשתי שהיא לא חסרה לי ושהקשר הזה רק ידפוק לי את החיים נפרדנו שהייתי שם ופחדתי לעבור שוב את אותה תקופה קשה שעברתי לפני שטסתי אחרי שנפרדנו שוב שהייתי בארצות הכריתה היה המון כאב שוב ובלאגנים בטלפון אבל אחרי זמן מה זה נרגע ושמחתי הרגשתי באמת שאני בדרך הנכונה להתחייל חיים חדשים אפילו דודתי בארצות הברית יועצות זוגית והיא בעצמה אמרה לי שאנחנו לא מתאימים היא שומעת המון סיפורים מאנשים והיא אמרה שזה קשר כמו סם אנחנו לא באמת אוהבים אחד את השני אנחנו רק רגילים זה לזו בקיצור חזרתי לארץ אחרי שלושה חודשים שבוע הראשון בארץ היה סבבה ואז שוב עוד פעם אני במחשבות עליה כל הזמן מתגעגע חושב לחזור עליה עוד פעם למרות שאני יודע שזה לא זה החיים שלי נוראים בשנה האחרונה לא מצליח לעבור הלאה קשה לי לא לדבר איתה למרות שכל הזמן השיחות שלנו היו משעממות אותי הייתי בן אדם שאוהב לצאת בסופי שבוע אני בקושי יוצא ופשוט לא חי פתאום מוזר לי להתחיל כם בחורות בקושי מדבר איתם חסר לי הקשר שהיה לי ואני יודע שהוא לא היה טוב לי אבל אני לא יודע כבר מה לעשות פשוט התייאשתי