אמא שלי בת 50 ואני בת 20.
מאז ומתמיד אני ילדה של אבא, אבל אין במשמע הדבר שעבר חתול שחור ביני לבין אימי..
פשוט פחות מתחברות מבחינת שכל ואופי,
מצד שני היא טוענת שהיא מאוד אוהבת אותי, לדעתי היא לא באמת מכירה אותי.
יש לי קצת סלידה ממנה וזה מאוד עצוב לי שזה המצב בינינו.
היום שאלתי אותה מה התכונה שהכי מאפיינת אותי בעינייה?
מה אתם הייתם מצפים לשמוע? משהו חיובי כמובן...
אז היא ענתה בתכונה שהיא גם שלילית וגם לא נכונה לגביי. היא ענתה שאני לא החלטית.
הדבר שכלכך עצוב הוא שאחרונה לקחתי החלטה מאוד משמעותית בצבא שהחלטתי אותה כבר מיום גיוסי, והיא בחרה להתייחס דווקא לזה שהתלבטתי בין המגמות בתיכון... דבר שאני לא זוכרת באופן חריג פרט ללקיחת שיקול רגיל.
אני מרגישה שהיא לא מבינה אותי, לא מכירה אותי.... ורק מספרת לעצמה סיפורים על אימה שאוהבת את ילדיה.
מה עליי לעשות כדי לשנות את המצב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות