היי אני חיילת כבר שנה בערך
אובחנתי על ידי שני פסיכיאטרים עם הפרעת חרדה מוכללת ועם הפרעת אישיות, פעמיים בחיי לקחתי תרופות פסיכיאטריות שלא עזרו לי וכשרציתי להחליף לכדור אחר הם לא נתנו לי, פשוט הפסיקו לי את הטיפול
אני נפגשת עם הפסיכולוג הצבאי כבר תקופה, פגישה אחת פעם בחודש-חודשיים וזה לא עוזר לי. הם פשוט בוהים בי ולא עוזרים לי. אפילו לדבר על מה שעובר עלי לא עוזר, אני מרגישה שאני מדברת אל הקיר, כבר מעדיפה לכתוב הכל על הנייר.
יש לי מחשבות אובדניות לפעמים בתקופות רעות והפסיכולוג יודע ולא עושה כלום והמפקדים ידעו אבל מעדיפים להתעלם כי חשבו שזה רגעי.
אין לי מפקד לדבר איתו, מרגישה שנפלתי בין הכסאות, יש מפקד שאומר מה לעשות ואני עושה את זה בקושי רב אבל לא יכולה לדבר על שום דבר אישי כי אין אף פעם זמן ואם כבר אני אומרת משהו נותנים לי מבטים שכאילו אני מבזבזת להם זמן יקר
העבודה ממש קשה לי וזה העבודה הכי בסיסית שיש, אני בחרדות מטורפות כל פעם שאני צריכה לעשות שיחת טלפון או לשאול מישהו משהו ודוחה את הדברים בלי סוף. אם אני אעבור תפקיד זה יהיה אותו אחד ובעצם לא אשנה כלום...
גדלתי במשפחה מתעללת, עברתי אונס כשהייתי קטנה(לא במשפחה), פגעו בי פיזית עד לכמעט נכות , אומרים לי כל יום ששונאים אותי והלוואי שאני כבר אמות.מאז שאני ילדה קטנה אני צריכה לשמוע קללות כמו זונה ודברים כאלו.
לצאת על נפשי אני כל כך רוצה אבל הפסיכולוג לא אמרו שיהיה לי קל ואני פוחדת שיפגע לי בלימודים בעתיד כי זה מקצוע די רגיש
אני ממש נואשת, צריכה עזרה ואף אחד לא מקשיב. באמת שכל יום מתחננת שאני אמות מתוך שינה. כבר נמאס לי, לעבור אפילו יום אחד לוקח ממני המון כוחות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות